BringThemHomeNow#

הגיע לבדוק גניבת שכר מעובדים ונרצח – כעת הפחד גובר והתנאים מחריפים במפעלים בבנגלדש

חודשיים עברו מאז מותו של שאהידול איסלאם מנהל איגוד העובדים ופעיל למען זכויות אדם. בערב של ה-25 ביוני יצא איסלאם לבדוק תנאי העסקה וגניבת שכר במפעל באזור דאקה. אך הוא מעולם לא חזר הביתה. הרצח שלו התווסף לשלל תקריות אלימות שמעלות את מפלס הפחד בקרב הפועלים ומונעים מהם להילחם על זכויותיהם. אבל מה קרה שם?

נכון לעכשיו נסיבות מותו של שאהידול איסלאם נמצאות תחת חקירה אך דבר אחד ברור – התקרית קרתה  משום שנלחם על זכויותיהם של הפועלים. 

באותו ערב, ה-25 ביוני, הגיע איסלאם למפעל באזור גזיפור. בעל המפעל, על פי פרסומים שונים, לא שילם לעובדים את שכרם. העובדים פנו לאיגוד שלהם במטרה לתקן את העוול שנעשה להם. מנהל האיגוד ופעיל זכויות האדם, איסלאם, הגיע במטרה לנהל משא ומתן עם בעל המפעל ולהשיב לעובדים את שכרם. נראה היה כי הוא הצליח במשימתו. אלא שעל פי מגזין BOF ביציאתו מהמפעל חיכו לו קבוצת גברים שהכו אותו כמעט למוות ולעגו לו על כך הוא מגן על הפועלים. הוא הגיע לבית החולים במצב קשה אלא ששם לאחר כמה שעות נקבע מותו. גניבת שכר

בתקשורת הבינלאומית הסיפור לא מפתיע רבים. שכן בשנים האחרונות אפשר לראות עלייה באלימות כנגד איגודי עובדים, הפעילים בהם וכן גם כנגד ארגוני זכויות אדם במדינות המזרח. 

ב-2022 התפרסמה כתבה ב-BOF המתארת את העלייה במקרי האלימות במדינות המזרח. וכן גם החרפת התנאים של הפועלים במפעלים זאת למרות המאמצים הרבים והלחץ הבינלאומי שקם. בכתבה הוצג סקר של המרכז לזכויות אדם ועסקים בו נשאלו כ-100 פעילים וראשי איגודים ממדינות המזרח על מצב התעשייה בה הם פועלים מאז המגפה. כשני שליש מהנשאלים אמרו שלמרות הלחץ קשה יותר לנהל משא ומתן על תנאי ההעסקה והשכר. וכמחצית אמרו שהתנאים הפכו גרועים יותר מבעבר וכי הם רואים עליה במקרי התעללות והפחדה.

בראש האיגוד בו עבד איסלאם עומדת בכלל אישה. קלפונה אקטר, שבמשך שלושה עשורים נלחמת למען הפועלים והפועלות במפעלים. היא סיפרה בכתבה ההיא על הקשיים שבניהול איגוד עובדים והלחץ המסיבי שהופעל עליה. לטענתה במשך 30 השנים האחרונות ובמטרה להרתיע אותה היא נעצרה, ישבה בכלא וגם הואשמה בשלל "עבירות על החוק". איסלאם היה הפעיל השני במרכז אותו היא מנהלת שנרצח בעת מילוי תפקידו. 

כל אלו מובילים ישירות אל המותגים הגדולים שאולי הם לא הבעלים של אותם מפעלים אך נראים בעיני רוב האחראים להם. 

מהסיבה הזו בדיוק יכולנו לראות כיצד ענקיות האופנה בוחרות להפסיק לייצר במיאנמר. מדינה שהפכה עונית ואף בעייתית מאז ההפיכה הצבאית שהתחוללה בה. המוות של איסלאם הביא את התאחדות ההנעלה והביגוד האמריקאית לשגר מכתב אזהרה לשגרירות בנגלדש. בו התריעה על העלייה במקרי האלימות והחשש שלה מהמצב. ומכאן עולה השאלה – איך למרות כל המאמצים וההשקעה אנחנו רואים החרפה בתנאים?

Translate