כמו בכל חודש אופנה וכמובן כהרגלנו במגזין הגיע סיכום שבוע האופנה. שבוע האופנה מילאנו ממש כמו בשאר השבועות העונה באופן די מאכזב לא הרשים אותי. בתי האופנה הגדולים והמוכרים לא חידשו כלום. אני מרגישה ששוב אנחנו רואים את אותם הטרנדים בכל תצוגה. והעונה אני מרגישה שהמותגים הלא מוכרים והצעירים הם אלה שהציגו את הקולקציות הטובות ביותר, כן גם במילאנו. אז הנה 3 המותגים שכל אחד לדעתי צריך להכיר ושהתצוגות שלהם היו באמת מרעננות ומחדשות. בואו נתחיל.
Avavav
אבאבאב כבר סחפה את הרשתות החברתיות עם התצוגה מהעונה הקודמת בה הדוגמנים.יות נפלו אחד אחד כאשר הלכו על המסלול. והעונה כמובן ביטה קרלסון השוודית לא איכזבה והציגה לנו את הקולקציה שלה כשהבגדים נופלים מהדוגמנים.יות. קרלסון בת ה-28 למדה בפרסונס ובסנטרל סיינט מרטינס ושמה לעצמה מטרה להגדיר מחדש אופנה, אקססוריז ומוצרים כאחד. למה בכל פעם משהו מפתיע קורה בתצוגות שלה? המעצבת מנסה לשחזר את ה״רגע״ בו מגלים משהו בילדות, אותו רגע בו היא הצליחה לגבש דעה על העולם. החלק המסקרן בעייני היה לראות כיצד היא מציגה דימוי אחד לבגד ואז ״קורעת״ אותו לכדי ייצוג אחר. אבל בנינו לכו לווג ראנווי לראות דווקא את תמונת הסיום שלה זה היה מושלם בעיני. תצוגה מרעננת מקורית ומאוד אומנותית לטעמי. ואני עדיין כמובן מנסה לפצח איך הם הצליחו לקרוע ככה את הבגדים.
ANDREADAMO
אנדראה אדאמו נולד ב- 1984 בעיירה קטנה באיטליה ולמד באקדמיה לאמנויות בבולוניה. הוא החל בקריירת האופנה שלו בהתמחות אצל LES COPAINS. הוא עבד לצד אליזבת פרנצ׳י, רוברטו קוואלי, זוהיר מוראד דולצ'ה וגבאנה. ב- 2020 בזמן הסגר באירופה אנדראה החליט לצאת לדרך חדשה ופתח מותג הנושא את שמו. הסגנון של המותג מושפע מטעמו האישי של אדאמו מילדותו בקרוטון שבאיטליה. והתצוגה העונה מוקדשת לקרוטון עיר מולדתו בה ערי חמר שהיוו השראה לפריטים בקולקציה. לטעמי היופי בתצוגה של אדאמו היא השילוב המדהים בין הטרנדים שסוחפים את הרשתות החברתיות לבין האופנה האיטלקית המסורתית.
Shuting Qiu
שונטיג קיו בת ה-27 נולדה אמנם נולדה בהאנגזו שבסין, אך היא למדה באנטוורפ וכבר הציגה את הקולקציות שלה בעבר בניו יורק ומילאנו. קיו היא אמנית וציירת מילדות ומשם פיתחה את החזון העיצובי שלה. לא מפתיע שהקולקציה האחרונה של המעצבת נוצרה בהשראת עולם הציור והעבודה COMPLIMENT של פרנטיק קופקה בפרט. אפשר לומר הרבה מאוד על הקולקציה של קיו, היא צבעונית צועקת ומאוד ‘אול אובר דה פלייס׳. אך באותה נשימה היא גם מסקרנת, פותחת את התיאבון ומאתגרת את הצופה לבחון מה הוא בהכרח רואה. תגיד מה שתרצו מסקרן ומקורי זה בהחלט ואי אפשר להתווכח על כך.
