מי לא מכיר את כל אותם דעות שונות שיש לאנשים בנוגע לתהליכי הייצור בתעשיית האופנה. כל אותן "אמיתות" שגורמות לא פעם לאנשים רבים לתמוך באופנה אולטרה מהירה. כל ה"עובדות" שמצדיקות רכישות ענק בשיין או דומותייה. אז ריכזנו לכן.ם 3 מיתוסים נפוצים שאנחנו שומעות לא מעט במיוחד כדי לנפץ אותם. מה הדעה הרווחת הכי מטועית בתחום? ייצור במדינות מתקדמות הוא לא תמיד יותר אתי…
מיתוס מספר 1 – "כשאני קונה מענקיות אופנה אולטרה מהירה זה נותן לנשים במדינות עולם שלישי עבודה, אם לא הן היו ברחוב ומתגלגלות לתעשיות גרועות יותר"
הרבה פעמים כשמדברים על צמצום הצריכה או העדפת אופנה איטית על מהירה עולה המיתוס הנ"ל. ולא מעט פעמים יצא לנו לשמוע את המשפט "רחוק מהעין, רחוק מהלב" בהקשר הזה. משפט המצביע על שורש הבעיה.
מה יוצר את מצב הניצול האיום בתעשייה? היום כל חברה מנסה לייצר כמה שיותר בעלות הנמוכה ביותר.
המסחר הבינלאומי מאפשר לחברות ענק לבחור בין מאות אלפי יצרנים ברחבי העולם. ואיך הם בוחרים היכן לייצר את המוצרים שלהם? הם יוצאים למכרז. המפעל שיציע להם את התפוקה הגבוהה ביותר במחיר הנמוך ביותר יזכה בייצור. כך נוצר מצב בו מפעלים ברחבי העולם מוכנים לעשות הכל בכדי לזכות במכרזים. גם להעסיק את העובדים שלהם בתנאי עבדות ולשלם להם אגורות כדי להוזיל עלויות. לא מפתיע כי המפעלים הזוכים נמצאים במדינות עולם שלישי. מדינות בהן אין בקרה או חוקים ברורים בנוגע לתנאי העסקה וניתן לייצר ב"גמישות".
ההערכה של עמותת רימייק היא כי מעל 70 מיליון אנשים בעולם עובדים בתנאים הללו. רובן נשים צעירות. כך שלא מדובר ב"עבודה מכבדת" כאשר התנאים הם שיעבוד. רבות מהן עוברות התעללות חמורה ולא פעם גם ניצול מיני במפעלים הללו. אז מה עושים? בוחרים לתת את הכסף לחברות שדואגות לסחר הוגן, משלמות יותר ושהטיבו את תנאי ההעסקה של אותן נשים.
מיתוס מספר 2 – מיוצר בארה"ב / מיוצר בבריטניה לא בהכרח אומר יוצר אתי ובסחר הוגן
רבים מאמינים כי ייצור זול הוא דבר שמתקיים רק במדינות עולם שלישי. כך על פי גישה זו אם קניתי פריט שיוצר בארה"ב התופרת שעמלה עליו קיבלה שכר הוגן או לפחות מקיים. אבל האם ידעתן.ם שישנם אזורים שלמים במדינות מתפתחות בהם ניתן למצוא סווטשופס ומפעלים שמתנהגים לא פחות גרוע מאלו במדינות העולם השלישי.
ניצול עובדים בתעשיית הטקסטיל והאופנה הוא תופעה בינלאומית. כמו שסיפרנו קודם לכן, כאשר מותג יוצא למכרז ייצור הוא יכול למצוא את מחיר הייצור הטוב לא פעם גם במדינה שלו. איך זה קורה? מפעלי טקסטיל רבים קמים באזורים בהם חיות אוכלוסיות מוחלשות (עולים חדשים, פליטים ועוד). אותם אנשים שלא פעמים לא מדברים את השפה / אין להם מסמכים ומוכנים לעבוד בתנאים לא תנאים. העיקר להרוויח כסף. וכך נוצר מעגל חדש של ניצול. ולמרות שמדובר במדינות מתפתחות עם חוקים ברורים בנושא יש פרצות בחוק שלא חל על… כולם.
על פי עמותת רימייק 80% מהעובדות בתעשיית הטקסטיל הן נשים. ובארה"ב מדובר בעיקר במהגרות לא מתועדות שהן הכי פגיעות, חסרות אמצעים ומעט מאוד אפשרויות עבודה פתוחות בפניהן. וכך נוצר מצב בו הו עובדות גם במדינות מתקדמות במתפרות בתנאי העסקה לא חוקיים. והבגדים שהן מייצרות הן ההפך הגמור מפריטים אתיים.
*יש לציין כי המידע המפורט למעלה לא "מכליל" את כל ייצור הטקסטיל האמריקאי או הבריטי. אלא מציין שגם במדינות מתפתחות יכולים להיווצר מצבים בהם מתפרות מנצלות עובדים. תמיד ראוי לעשות את התחקיר הצרכני הראוי ולהחליט למי אנחנו מעדיפים לתת את הכסף שלנו.
מיתוס מספר 3 – מוצרים של מותגי יוקרה הם מיסודם אתיים ומקיימים בגלל שהם יקרים ומיוצרים טוב יותר.
רבים מאמינים כי פריט יקר הוא פריט איכותי יותר. אלא שלצערנו הרב זה לא תמיד המצב. במיוחד לא בעולם האופנה בו דברים משתנים ומתחדשים בן לילה. תופעתו לגלות שמותגי יוקרה ולאקשרי רבים מייצרים לא פעם באותם המפעלים בהן מייצרות גם ענקיות אופנה מהירות מוכרות…
מותג מקבל את ההגדרה של מותג יוקרה או לאקשרי כאשר הוא דורש עבור מוצריו מחירים גבוהים. שיטת התמחור הזו עוזרת למותגים למצב עצמם גבוה ולהיתפס כנחשקים יותר בעיני הצרכנים. ואכן אנחנו תופסים אותם מבלי לחשוב פעמיים כמקיימים, איכותיים, חדשניים ואפילו אקסקלוסיביים. אך זה שהמחיר של המוצר גבוהה יותר לא אומר בהכרח כי האדם שייצר אותו קיבל עליו שכר גבוהה. כך לדוגמא תחקיר המותגים השנתי של עמותת פאשן רבולושן מדרג מותגי יוקרה וענקיות אופנה מהירה באותה הקטגוריה שכן תהליך הייצור שלהם גרוע באותה המידה. על פי הממצאים לשנת 2021 – בתי האופנה דיור, לואי ויטון וסלין קיבלו דירוג של 22% עשייה למען האדם והסביבה. ממש כמו ענקיות האופנה טופ שופ, מנגו ואפילו אמזון!
כך שתמיד יש לזכור כי המונח "יוקרה" או "יוקרתי" לא שווה באופן אוטומטי למקיים או איכותי.
ותמיד יש לבדוק מה ומאיפה קונים. הרבה פעמים עדיף לרכוש ממעצבים קטנים וצעירים או מותגי אופנה שמתנהגים בשקיפות ומציגים לנו הצרכנים מידע על שרשראות האספקה שלהם, החומרים ואופן הטיפול בהם.
תעשיית האופנה משתנה כבר שנים ללא הרף. וכך גם אנחנו הצרכנים צריכים להשתנות יחד איתה. ללמוד, לחקור, להכיר וגם לדרוש שקיפות והתחייבות לעתיד טוב יותר. כי רק כך נוכל לקחת חלק בתעשייה שאנחנו כל כך אוהבות.ים ולשנות אותה…
