קריאטייב וצילום – ניצן כץ | מצולמת – גל יערי
"נראה לי שכל אחת מאיתנו היא המבקרת הגדולה ביותר שלה עצמה. כמה קל זה להחמיר עם עצמנו, לשפוט על הפגמים הקטנים ביותר. כמה קשה לנהוג כלפיי עצמנו בחמלה, על כל המשתמע מכך. לשחרר באמת, לקבל בהשלמה ולאהוב את מה שקיבלנו, את מי שאנחנו. אנחנו יכולות להיות שלמות עם כל תחום בחיינו אבל כשזה מגיע למראה שלנו פתאום יש אי שלמות. בקלות נמצא את הפגמים, בחוסר רגישות, ובאלימות נבקר את עצמנו. ואני שואלת – למה?
למה קל לנו יותר לראות בנשים אחרות את כל היופי והטוב? אבל לקבל את עצמנו זו לפעמים המשימה הקשה מכולן. משימה קשה במיוחד בעולם הרווי ויזואליה בו אנו חיות. אני יודעת וחיה את זה גם עם עצמי. הדרך היא לתרגל את התודעה שלנו לחשוב על עצמנו דברים חיוביים, להקיף את עצמנו בהשפעה נכונה ולהפוך כל מה שהוא ״פגם״ בענינו לייחודיות שלנו. בין אם זה אקנה, שעירות, מבנה גוף או נפיחויות שבאות והולכות. את כל אלו יש לחבק ולראות בהתמודדות איתם תהליך של התפתחות אישית, עד שלבסוף נגיע להשלמה (או חצי השלמה, שגם היא מדהימה כי היא חלק מהמסע שלנו).
חלק מהעשייה שלי היא לעזור לנשים במשימה המאתגרת הזו ולפרוץ את מחסום השיפוט העצמי. אני מאמינה שדרך העדשה, אני משקפת לנשים היפיפיות שצילמתי כמה הן יפות ומיוחדות. גל יערי המדהימה שמופיעה בתצלומים שלפניכן, הסכימה לשתף בתחושות האישיות שלה בעקבות יום הצילום המשותף שלנו"
קריאטייב וצילום – ניצן כץ | מצולמת – גל יערי
גל יערי – "היו לי לקראת היום הזה הרבה חששות, אחרי שפעם קודמת ביטלתי בדקה התשעים כי זה היה מהימים האלה שאת מעדיפה לא להסתכל במראה. קמתי בבוקר לקחתי נשימה ואמרתי לעצמי שהיום אני עושה משהו טוב לעצמי. תשחררי את השליטה ופשוט תני לזה. הצילומים לקחו בערך ארבע שעות אבל הרגישו כמו שבוע שלם. הרגשות שלי היו כמו רכבת הרים ונצבעו בכל מיני צבעים. היו רגעים שהרגשתי כל כך לא בנוח תחושת חנק כזאת ורצון עז לברוח. היו רגעים שהשמש והים סביבי מלאו וניחמו אותי. רגעים שנתמכתי וסמכתי על ניצן והיו רגעים יקרים שבאמת הצלחתי לשחרר.
בעזרת מנטרה שאני אומרת לעצמי שאני יפה וטובה, בעזרת התנועה הצלחתי להתחבר לגוף שלי. לנשיות שבי ולהפנים שאני כאן ועכשיו ובשבילי. אני זוכרת את הרגע הזה שניצן שלחה לי את התמונות אחרי שהקפידה כמעט ולא להראות לי כלום במהלך היום, נלחצתי לפתוח את הקישור פחדתי להתאכזב. אני פותחת, מדפדפת ומתחילה לדמוע. זאת אני! אני יפה! והפעם באמת מאמינה בזה. מחבקת את עצמי ומתמלאת באהבה ותחושת אושר.״
ניצן כץ – "אני מזמינה כל אחת ואחת מכן למסע הזה. מסע באמצעות המצלמה. הצילום מאפשר התבוננות מהצד, שיכולה להיות כל כך נעימה לו רק תסתכלו נכון. בואו ננהג כלפי עצמינו ברכות ובחמלה, נשחרר, נקבל, נשלים ונאהב את מה שקיבלנו ואת מי שאנחנו. אתן יפות ומושלמות, בדיוק כמו שאתן."
