לאחר 3 שנים בהן לא הציג כלל חוזר מעצב האופנה המפורסם חוזר אל המסלול. והפעם בחר ראלף לורן ולקיים את תצוגת האביב שלו במיקום חדשני עבורו לפחות, החוף המערבי. מה זה בכלל אומר? ולמה שינוי הגישה הזה מעיד על מותה של היצירה?
ב-13 באוקטובר יעלה בית האופנה ראלף לורן בפעם הראשונה מאז נוסד תצוגת אופנה בחוף המערבי. או יותר נכון בקליפורניה הדרומית. עד היום הציג המעצב הניו יורק אך ורק בחוף המזרחי זאת למרות שבבעלותו חווה ענקית בקולורדו. וכן גם שמרבית ההשראות שלו מגיעות בכלל מהחוף המערבי ומזוהות עם סגנון הלבוש ה-prep המערבי. אין עוד המון מידע על המאורע נכון לעכשיו. בהצהרה שיצאה לעיתנות נכתב כי יהיה מדובר ב"חווית אופנה מיוחדת שתהיה ייחודית כמו ראלף לורן".
בעצם מדובר בתצוגה השניה מאז חזר להציג לאחר 3 שנות הפסקה וכן בשינוי גישה מהותי באופן הייצור.
במרץ האחרון הוא הפך גלריה שלמה במוזיאון ה-MOMA להעתק זהה של הדירה שלו בשדרה החמישית. רבים תיארו את התצוגה ההיא כנקודת מפנה למותג. כזו שהפכה את קונספט ה"תצוגתי" לדבר הרבה יותר נינוח וקול. הבחירה להציג בחודש אוקטובר תציין גם את החזרה הרשמית של בית האופנה ללוח הזמנים הקונבנציונאלי של עולם האופנה. מדובר בשינוי גישה מבחינת ייצור. שכן במקום להמשיך להציג קולקציות בגישת ה-"see now, buy now", הקולקציה תוצג עונה קודם לכן. כמקובל בענף. במרץ האחרון כאשר נשאל על השינוי אמר לורן כי "הגישה הייתה טובה אבל לא נוחה כלל מבחינת ייצור והקשתה על פרסום באירופה".
החזרה ללוח הזמנים הקונבציונאלי מעידה על דבר אחד בלבד – הכסף ניצח את היצירה.
על פי מנכ"ל החברה פטריס לובט, שינוי הגישה נובע מהרצון למצב מחדש את בית האופנה גבוהה יותר. זה יעשה על ידי חזרה למועדי שבוע האופנה, יציאה מחנויות כלבו בינוניות והתמקדות בחנויות דגל ודיגיטל. המכירות של המותג צמחו ברבעון האחרון ב-8.3% והביאו את החברה לרווחים של 1.5 מיליארד דולר. ולמרות שבתחזית השנתית המותג עומד נכון לעכשיו ביעדים שהציב לעצמו ההכנסה נטו ירדה ב-25% מהשנה שעברה. אז האם הכסף ניצח את רוח היצירה? אם אתם שואלות ושואלים אותנו, כן ולא. בעיקרון להציג קולקציה ורק לאחר קבלת הזמנות לייצר אותה לחנויות היא הגישה הירוקה והנכונה. אלא שנראה שהשינוי נובע בחברת ראלף לורן מהצורך של המנכ"ל להוכיח רווחיות ולא יותר. זה בעצם נותן משקל גדול יותר לרווח ומסרס את המשמעות שיש לאופנה. כך נראה שחדוות היצירה שוב נדחקת לפינה.
