בשבוע שעבר העלה דניאל רוזברי קולקציית קוטור שחקרה לעומק את הדרך בה אנחנו רואים עיצוב מודרני. מגזין ARE קיבל הצצה אקסקלוסיבית מהמדידות שהתקיימו באטלייה ימים לפני שהקולקציה עלתה על המסלול…
הקולקציה שהתחילה מסרטים שנוצרו במאה הקודמת הפכה למסע מלא שאלות על עיצוב מודרני. מסע של רוזברי וצוות האטלייר לשאול שאלות ולשחזר מלאכות יד נעלמות.
ביציאתו לעצב את הקולקציה מצא את עצמו רוזברי בחנות עתיקות שהחזיקה סרטים משנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת. "האם החדש לא יכול להיות עשוי, להיות בארוק, ואקסטרווגנטי?" שאל את עצמו ואת הצוות. "האם האובססיה למה שנראה או מרגיש מודרני הפכה למגבלה? והאם היא עלתה לנו בדמיון שלנו?" כתב בטקסט שליווה את התצוגה. וכך עם הסרטים ביד והרצון לייצר קוטור בארוקי יצא המעצב עם האטלייר למסע.
בצילומי המדידות מאחורי הקלעים, ניתן לראות מקרוב איך ההשפעות באו לידי ביטוי בדגמים. את הפרטים הקטנים אליהם הגיע צוות האטלייר וכן גם האופן בו בחרו לייצג "עיצוב עתיק" בצורה עכשווית. הדיטיילים מעבר להיותם מעווררי השראה, מספקים גם את האפשרות לראות את העומקים אליהם צולל המעצב. ואת המשמעות שהוא נותן ליצירה שלו.
"אף פעם לא ערערתי על כך שאני אמור להיות בפריז. או על כך שמה שאנחנו בונים בסקיאפרלי יתן ערך לתעשייה"
כך אמר המעצב בנאום התודה שלו לאחר שקיבל את פרס מעצב השנה של ה-CFDA לפני כמה שבועות בניו יורק. נאום בו סיפר על הדרך שלו אל המותג והאופן בו ראה את החלומות שלו מתגשמים. "הייתי בן 33 מובטל וישן על מזרון בדירה של חבר כשהציעו לי לשלוח פרזנטציה לסקיאפרלי. הבנתי שאם אני יקבל את העבודה אני יהיה האמריקאי הראשון שיעמוד בבית קוטור צרפתי. זה היה לפני חמש שנים".
בלילה לפני שעבר לפריז סיפר בנאום, אמר לו בן זוגו כי חלומות הם יקרים. "[אדם] אמר לי משהו שחשבתי עליו כל יום בחמש השנים האחרונות. הוא אמר לי שחלומות הם יקרים. והחלום הזה שהתגשם. לעבוד בפריז ולהיות מעצב קוטור אמריקאי… עלה לי הרבה." הנאום שלו אז הבהיר לי היום את המשמעות של הקולקציה הנוכחית. איך דניאל רוזברי לוקח בשתי ידיים את ההזדמנות שניתנה לו ומפתח את התעשייה שהוא כל כך אוהב. "בזמן האחרון זה נראה כאילו תעשיית האופנה מבולבלת. [שהיא יוצרת] נחשקות לצורך פופלריות.… אבל סקיאפרלי היא תרופת הנגד לרעיון הזה. היא מיוחדת, קטנה אבל עוצמתית."
צילום באדיבות סקיאפרלי צילום של Kuba Dabrowski
