בקו ישיר לתצוגת הקוטור של סקיאפרלי ממשיך המעצב האמריקאי לשאול כיצד יוצרים היום אופנה בארוקית. עבור הקולקציה הלבישה, בחר לפרק לגורמים סגנון לבוש השולט באופנת הרחוב בעונות האחרונות. ולהרכיב אותו מחדש בצורה בארוקית, יצירתית וחד פעמית.
"בחרתי לייצר קולקציה שתדבר על הסתירות המהותיות בחייהן של נשים. לאפשר להן מראה של ארכיטיפ גברי מובהק אך בצורה שתאפשר להן עדין לחגוג נשיות" אמר דניאל רוזברי
רוזברי, מאז שנכנס לבית האופנה, זכה לעשות אמנות. וליצור אופנה שכל מהותה מחקר אישי וחברתי. בכל פעם הוא יוצר עבור האישה של סקיאפרלי עולם חדש של דימויים שאמור לגעת בנושאים מהותיים בחייהן. עבור הצופים בבית הוא יוצר יצירות מסקרנות, שמעוותות את הגלוי לעין. ומעוררות תהייה ומחשבה. הבחירה בלבוש מערבי לא מפתיעה, אך נולדה לדבריו דווקא מהמחוכים של קולקצית הקוטור.
ביצירת קולקציית הקוטור שהתעסקה במחוכים דנו בסטודיו המון על קו המותן הצר זה שנוצר במטרה לתפוס את תשומת ליבו של הגבר. רוזברי העיד שגם היום מגיעות אליו נשים שרוצות להיראות דקיקות כמו במחוך. אז עבור הקו הלביש, רצה לשחק עם הנושא לייצר פריטים נוחים שמייצרים "הטעייה ויזואלית". שלוקחים נושא גברי ו"קשוח" ומעגלים לו את כל הפינות. ונותנים לאישה את האפשרות ללבוש אותו בנוחות עם הנראות הויזואלית שמשחקת עם הקונספט "הדקיק".
מערכות הלבוש בהתאם, הציגו כתפיים ענקיות ואלמנטים אדרי ממדים שנערמו זה על זה, על מנת לייצר וויז'ואלים מעוררי השתהות.
הקולקציה שהוצגה במוזיאון לאמנות המודרנית בפריז, כללה תיקי עור ענקיים בעבודת יד, מעילי שירלינג מגושמים וחגורות אבזמים שנערמו האחת על השניה. את מקומו של צבע הזהב המוכר של סקיאפרלי תפס גוון נחושת עמוק. שוב תפס הסוריאליזם את הבמה והפך לאלמנט מהותי בקולקציה שמנסה דרכו להעביר מסר על הנושא עצמו.
ואולי החלק המעניין ביותר התצוגה כולה היה האופן בו הוצג הקאובוי "החדש". השימוש השונה בחומרים. הייצוג החדש של הדימויים. ובעיקר הנשים השונות שהוא יכול לייצג. ראינו אלפי קולקציות ששואבות השראה מהנושא. שמנסות לייצג אותו בצורה יותר אותנטית ורחבה כמו אצל פארל וויליאמס בלואי ויטון. או יותר עממית פשוטה ואינקלוסיבית כמו הקולקציה של ביונסה לליוויס. אך קאובוי בארוקי, של סקיאפרלי, זה כבר עולם אחר.
