הצפייה לתצוגת הבוגרים של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר תמיד קיימת. אלא שהשנה לתחושת הצפיה הצטרפה גם מעין תחושה של ״חובת הוכחה״.זאת בעקבות ביטול תצוגת הבוגרים של המחזור הקודם בגלל מגפת הקורונה. אבל עם החזרה לשגרה היה ברור לכולם שתצוגת הבוגרים השנה תהיה גדולה יותר, טובה יותר ומיוחדת הרבה יותר. התצוגה התקיימה בחסות חברת "קסטרו" ובהובלת אילן בז׳ה, העומד בראש המחלקה. אוהל הקרקס בו התקיימה התצוגה (אמש) היה מלא עיתונאים, בוגרים חברים ובני משפחה נרגשים. כולם, מחכים לראות מה הכינה לנו המחלקה לעיצוב אופנה בשנה האחרונה. ומה חיכה לנו? 34 קולקציות, אחת וירטואלית, השניה מצולמת והופעה של הקולקטיב שליוותה את הדגמים בעודם צועדים על המסלול. קורונה, פוליטיקה וקיימות היו רק חלק מהנושאים בהם נגעו הבוגרים. אז מה היו הקולקציות ששבו את לבנו?
נועה סיגווי – גברת הברזל
הקולקציה של הבוגרת, נועה סיגווי, הייתה בולטת בניחוח פוליטי ופמיניסטי. מטרת הקולקציה הייתה לעודד נשים להובלה חברתית, אקטיביזם אזרחי ופוליטי לצד הרחבת מעגלי ההשפעה שלהן. זאת על ידי שינוי תפיסתי והעלאת המודעות המגזרית לנשיות. היה ניתן לראות בה בירור כיצד ״המחויט״ של המנהיגות הפוליטיות בימינו משתלב עם ״לבוש משפיעניות״ שמדגיש יותר את הנשיות והאישיות שלהן. ״מנהיגות פוליטיות כיום מייצגות מנהיגות מיוחדת. הן יוצרות השפעה חברתיות רבה, וזאת תוך גאווה והדגשה של המגזר הנשי אליו משתייכות. את השפעתן של נשים בפוליטיקה ניתן להקביל להשפעתן של זמרות, שחקניות, נשות תקשורת ואפילו נשים המשפיעות עלינו בצורה ישירה. הן המביאות אל התודעה מנהיגות חכמה, חזקה ואמביציוזית, תוך שילוב של תכונות נשיות הטבועות בהן.״
שיר דני – ומה אם אלוהים היה אישה
לקולקציה של שיר דני חיכינו בכליון עיניים. מהרגע שראיינו אותה לכתבה המקדימה לתצוגה. הקולקציה על פי דני אמורה להיות קריאת התעוררות לחברה שאינה מאפשרת לסטות מהנרטיב ההטרוסקסואלי, הפטריארכלי והמליטריסטי. הקולקציה כולה מספרת את סיפורה האישי, על הקשר שבין סערת הרגשות שחשה כאשר הבינה שהיא לסבית בנערותה, לשירותה הצבאי הארוך במסגרת שרובה גברית, והמשמעויות של חיים במדינה בה יש חוק גיוס חובה. בין הדגמים שעלו על המסלול היה ניתן לראות בבירור אלמנטים צבאיים / גבריים לצד אלמנטים נשיים היוצרים יחד קולקציה אג׳ית שנותת אינטרפנטציה וסיפור שונה לפריטי לבוש ״קלאסים״. ״מדובר בקולקציית נשים אוונגארדית, שבוחנת מחדש או מוחקת את הגבולות המוגדרים״ כתבה דני בטקסט שהתלווה לתצוגה וכך זה גם הרגיש. שבירת מוסכמות בצבעי ורוד וחזיות ברזל שהשתלבו יחד לכדי חלום אוטופי וביקורתי.
דודי כהן – שכונה
הקולקציה של דודי כהן הייתה בעייני מבין הייחודיות ביותר השנה. למה אתם שואלים? היא הייתה 100% וירטואלית. וזה לא הכל, על פי כהן, יכול להיות שבקרוב מאוד נוכל לרכוש את הדגמים האלה ל״צילומים״ באחת מפלטפורמות הבגדים הוירטואלים. הקולקציה שנקראת ״שכונה״ עושה RECLAIMING למושג שבסלנג משתמש באנשי השכונות לתיאור חוסר רצינות, חוסר מקצועיות וזלזול. בגדי הקולקציה הם מעיין משחק סטיגמטי בין התרבות האירופאית הלבנה לבין התרבות מהאימפריות של ארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה שאפשר לראות ב״שכונה״. הקולקציה כולה באה ״לעשות שכונה" ולקדש ערבוב וטשטוש בין כל אלו מבלי להתייחס לממסד ולמסורות. הקולקציה הוצגה כוידיאו ארט (שסובב ראשים) וביצירתה השתתפו 15 אנשים מקצוע שונים על פי מה שסיפר לנו כהן בראיון המקדים לתצוגה… תוכלו לראות את הודיאו המלא פה
רננה טסלר
הקולקציה של בוגרת המחלקה רננה טסלר הייתה ייחודית בעיקר בגלל החומרים והגזרות שלה. ההשראה לקולקציה הגיעה מסדרת צילומים אוויריים של חופי ים ושל שורות שורות של שימשיות מסודרות בצורה כמעט סטרילית. הצילומים גרמו לטסלר לחשוב על החופשה בזמן מגפת הקורונה. על המסלול עלתה קולקציית ריזורט לנשים, אשר מציעה, בקריצה, ריזורט חדש וצבעוני. אווירת חופש ולצידה צורך להגן על עצמנו בעזרת פלסטיקים וג'לים שקפקפים. זו קולקציה שהייתה מושפעת ב-100% מהשנה האחרונה. ובעוד הדגמים צעדו על המסלול גם לנו בקהל לרגע עלתה תחושת הנאה והזדהות.
לי מארי – Under Construction
לקולקציה של לי מרי שהייתה גם זו שסגרה את התצוגה היה ניחוח של חול. הקולקציה שילבה טקסטיל וחומרים תעשייתיים ובחנה את היחסים בין שימושיות לאסתטיקה. כל הדגמים היו סוג של פירוק והרכבה מחדש של פריטי לבוש מוכרים. ובעזרת שימוש בקונסטורקציות הוצגה ״מערכת היחסים בין בגד, גוף ומבנה. ״מבנה, פונקציה, צורה – שלושת המושגים האלה נתפסים כאבני היסוד של העיצוב המודרני. אולם, כאשר מדובר בבגדים, מושגים אלו הופכים מורכבים ומעורפלים״ נכתב בטקסט שליווה את הקולקציה. בלוח ההשראה של מרי שמופיע באתר המחלקה ניתן לראות כיצד שאבה השראה מאוהלים וכיצד אלו באו לידי ביטוי גם בדגמים.
דניאל אפשטיין – היום השמיני?
הקולקציה של דניאל אפשטיין שואבת השראה מ BioArt – אומנות, שבה באמצעות הנדסה גנטית ניתן ליצור צורות חיים חדשות. בסגנון האומנות הזה האמן מתייחס לפונקציונליות כמשהו משני ומונע בעיקר ע"י הרצון להתבטא אומנותית, אך עדיין מוגבל ב"חומרי הגלם" שקיימים בטבע. פיתוחי הטקסטיל בקולקציה של אפשטיין היו מאוד מעניינים ומשכו את העין בעודם צעדו על המסלול. אותם פיתוחי בד נוצרו בהשראת הנושא ובהם בחר הבוגר להשאיר את ״הזיכרון״ לאבולוציה של כל בגד. הקולקציה שילבה בגדים מחויטים לנשים וגברים וביניהם הדגם האפור ששילב סריג ומעיין חצאית / מכנס לגברים תפס את העין…
רותם כהן – Join zoom wedding
הקולקציה של רותם כהן זהרה על מסלול התצוגה אתמול בערב. למה אתם שואלים? כי היא הייתה אולי היחידה שבלי לדעת כלום על הקולקציה שלה הבנת בדיוק מה המסר מהמבט הראשון. כמעצבת שמתעניינת בזירת בגדי הערב והכלות, רותם ניסחה קולקציה לנשים שמחליטות להתחתן מהבית, על הספה, בטקס שמועבר בפלטפורמת הזום. וזה עוד לא הכל לכהן היה חשוב להשתמש בפלטפורמה שניתנה לה ב שנקר כדי לעצב קולקציה שתהא כולה מקיימת. לצורך כך היא השתמשה אך ורק בבדים שגייסה במסע תרומות ממעצבים. אלו העבירו לה שאריות מהגזרניה או בדים פגומים. הצופה מהצד לא יכול היה להסיק בשום שלב שהרקמות נוצרו לדוגמא, משקיות ניילון משומשות ופלסטיקים של אריזות טייק-אוואי שהשמישה וחתכה כפאייטים, במקום שיזרקו ויזהמו את כדור הארץ. שאפו ענק!
