שגיא ציפורן רק סיים את שנה ב׳ במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר וכבר מתחיל את שנה ג' עם פרויקט ראשוני ומקורי בידיו שמרחיב אופקים ומשנה את כל מה שחשבנו על בגדי ים. את הפרויקט התחיל דווקא מתוך התחושה שאין לו קשר לבגדי ים, בייחוד לבגדי ים לנשים. "המחשבה על פריט אופנה זה נחסמה אצלי מההתחלה בגלל חוסר הידיעה שלי על אפשרויות העיצוב שהוא מאפשר ועל היציאה מגבולות הפונקציה שלו." שגיא עשה בחירה מעניינת ולקח שני זרמי פילוסופיה מרכזיים באסתטיקה המנוגדים לחלוטין אחד מהשני ויצר סימביוזה כמעט מושלמת בין השניים.
ציפורן בחר לעבוד עם הזרם הפונקציונליסטי המדגיש את תכלית הבגד ואת המטרה שלשמה הוא נוצר. לפי הגישה הזו על הבגד לשרת את האומנות דרך העברת מסר או פונקציה.
מנגד, בחר בזרם הפורמליסטי איתו הוא מזדהה. הזרם מתעסק בקומפוזיציה של האומנות, במדיום עצמו ובצורניות שלו. הזרם טוען שככל שהפריט יהיה יותר פרקטי כך הוא יהיה יותר מכוער. בזמן שעבד על הפרויקט שגיא למד על האבולוציה של בגדי הים. והופתע לגלות כי במאה ה-18 הוא היה מוצג כשמלה, בעל חוש אופנתי והמון חופש עיצובי קומפוזיציוני. משם, עם השנים הפריט הפך למונופול של הזרם הפונקציונליסטי, עד שהתקבע למבנה ארכיטיפי וקבוע של משולשים. הפרויקט משחרר את בגד הים מהמקום המשועבד לפונקציה שלו אל מקום של חשיבות אסתטית כציר המרכזי. "בחרתי במשחקי שכפול, חוסר פונקציה דרך פירוק, הרכבה ויצירת צלליות שלא מזוהות איתו. המחשבה לקחת את המבנה הפרוטוטיפי של המשולש, שסוגר על הפריט את הפונקציה, ובעיקר בעיני את התדמית הספציפית של בגד ים כחסר מחשבה אל מקום בו אישה מושכת, סקסית ולצד זה אינטליגנטית, מתוחכמת וחזקה.
איך מתוך חקר זרמי הפילוסופיה שדיברת עליהם הגעת ישירות לבגדי ים לנשים?
"ביודעין לגישות אלו, ועל אף חוסר הקשר והידע שלי בבגדי ים ובייחוד בגדי ים לנשים, הבחנתי ישר בקושי הניצב בפני. הבחנתי באפשרויות העיצוב שהוא מאפשר וכן גם ביציאה מגבולות הפונקציה שלו. הגבולות בהם נתחם עם השנים. המקום לחקור דרך פריזמה פורמליסטית פריט אופנה הכבול אל גישה מנוגדת סקרן אותי, ומשם התחלנו."
אמרת שבגדי הים שעיצבת נותנים מקום לתדמית בה האישה היא מושכת וסקסית אבל לצד זה היא אינטליגנטית, מתוחכמת וחזקה. מה השפיע עליך לעסוק בתדמיתן של נשים ולחזק אותו?
"כשאני מסתכל על בגד הים שעיצבתי, ועל הקרובים לבוא, אני נהנה מהאפשרות שלנו לצאת מהגישה הפונקציונלית ומהמוכר. כך נגיע אל מחוזות חדשים, צורניים ומתוחכמים, היוצרים מרחק תגובה רגעי בין הצופה לפריט. מרחק תגובה של השתהות לצד סקרנות ומשיכה אסתטית. בגדי הים הינם פריטים בעלי כותרת ושם המחייבים לתכלית. בנוסף לכך מתווספות אליו מספר של דרישות כמו גודלו המינימלי, או היותו מחטב וסקסי. ככל שהפריט ישרת את המטרה שלו יותר – לחשוף אך להסתיר את ההכרחי, ה״סקסיות״ תונגש בצורה פשוטה יותר והסקרנות תעלם. לפי צורת המחשבה הזו, עולה השאלה האם הפריט הכרחי בכלל? או שפשוט נחליף אותו בחולצה – או בעירום? באותו האופן, בתהליך העיצוב כשחשבתי על מי תלבש את בגד הים, עלתה אצלי עוד שאלה, מה זה סקסי? האם סקרנות נכנסת במשוואה? מהו האופן בו אישה הייתה רוצה להרגיש מושכת? משם יצרתי בגד ים המשלב שני חלקים במבנים שונים אל ישות אחת. מבנים פרוטוטיפיים קלאסיים, אלגנטיים של שלם ומשולש. לצד גזרה חסרת כיווצים או קשירות ורכיסות עם טוויסט של גובה בירכיים ושיזוף נועז. זו דמות שמציגה בפני עולם חדש, מסקרן ומושך."
שגיא הוציא סרט למותג בגדי הים שמצליח לדייק את הרעיון של העבודה. הסרט מנתק לצופה את הפונקציה של בגד ים בהקשר של מים והליכה לים. אך שומר על ההתנהגות שלנו בפעילות של בילוי בים. הסרט צולם בבית ומעביר חוויה קומית של ים דרך פעולות קטנות שכולנו מבצעים בחווית הרחצה בים. בין אם זה לפרוס מגבת, להתמקם, לקרוא ספר או לשמוע מוזיקה לבד. את ההשראה שאב מגרסת בלה צ'או דרך הסדרה "הוליווד" של ריאן מרפי, קולנוען פורמליסט אותו הוא מעריץ.
אני ממשילה את מבנה בגדי הים של המעצב לצורה בה בחר להנגיש אותם בסרטו.
"המבנה של חצי בגד ים שלם וחצי חזיה מציג יחדיו חצאים הנתמכים זה על זה וביחד יוצרים פריט שלם אחד. כל חלק בפני עצמו אינו שלם. כאשר העין של הצופה נוטה באופן טבעי להמשיך ולהשלים את המוכר שחסר פה, אנו חווים מרחק אתסטי מהנה." אומר שגיא. כך גם סרטו של ציפורן פורץ את גבולות המוכר. בסרט אנחנו צופים ב-2 בחורות בבגדי ים דווקא בבית. הסצנה שהכי תפסה אותי הייתה כאשר אחת "מתמקמת" לצד פסנתר כנף ומניחה בוקסה ממנה בוקע השיר "בלה צ'או". השנייה מצטרפת ומכסה את הרמקול במגבת. מצד אחד השימוש בפסנתר כרקע בלבד משקף את הגישה הפונקציונליסטית. מצד שני החלפת נגינת הפסנתר בצלילי פסנתר הבוקעים מהבוקסה מחזירים אותנו אל הגישה הפורמליסטית.
שגיא ציפורן מצליח לשחרר פריט אופנה מוגבל ומגביל דרך שילוב שבא לידי ביטוי בצורה פרקטית בעיצובו. הצורה מתוחכמת, מסקרנת ויצירתית. בגד הים שעיצב יוצר רושם אינטיליגנטי, מסקרן וחכם הרבה יותר מעוד בגד ים ״סקסי״. עד היום ראיתי בגדי ים כפריט מאוד משעמם, שמשרת את פונקציית ההליכה לים והוא שמור בדרך כלל לצורת גוף מסוימת. אך בעקבות הפרויקט הזה אני מצליחה לראות את בגד הים בצורה חדשה. הלקוחה הראשונה של שגיא לדוגמא, דרשה ללבוש את הפריט עם מכנסיים. זו ההוכחה שהעיצוב הצליח לשחרר את בגד הים והוויתו מהגבולות אותם אנחנו מכירים, ויצר משהו חדש לגמרי.
