בלב תל אביב, אחרי ירידה קלילה בגרם מדרגות קטן, מסתתרת ממלכה קטנה. הממלכה הזו היא תמצית כל הטוב בעולם: עסק נשי, אוסף של בדים יפים, מכונות תפירה, מכשירים שמסמלים את עבודת היד וחזון – החזון לקדם צריכה של אופנה איטית בעולם מהיר (מדי). אותה ממלכה שייכת לגלית לבב, המוכרת לרובכן כנראה כ- RE.GAL. גלית היא ממחדשת אופנה. נכון, לא מעצבת – ממחדשת. מה שזה אומר, למעשה, זה שהיא נולדה עם זוג עיניים שסורקות בגד ולא חושבות אם הוא יפה או לא, אלא ישר יודעות איך לשנות את הצורה שלו ולשפר לו את הלוק. החיבור שלה לאופנה הגיע אחרי החיבור ליד שנייה – אותו קשר שטמוע אצלה בגנים (בכל זאת, מושבניקית). היא גדלה בבית שבו היו מתקנים את מה ששבור ומשתמשים שוב במה שקיים, צרכנות מהירה לא נכנסה מעולם בדלת ביתם – ועד היום ההורים שלה ממחדשים כמעט כל דבר, גם שידות וכסאות שהם מוצאים ברחוב (חלקם מקשטים אפילו את הסטודיו שלה).
כדי להבין את RE.GAL, צריך קודם כל להבין מה גלית עושה מעבר לתפירת בגדים, ולכן אשאל אתכן שאלה: יודעות מה זה מיחדוש?
המונח הגיע במקור מהמילה upcycling שמשמעותו שימוש חוזר ויצירתי בחומר גלם או במוצר ישן. בתהליך הזה, של האפ-סייקלינג, מוצרים שאתם לא צריכים כמו ריהוט ישן או בגדים ישנים, ואפילו פסולת, הופכים לחומרים או מוצרים חדשים באיכות טובה ובעלת ערך רב יותר.
היצירה תמיד הייתה שם
"לתפור או לצייר תמיד היו השקט והתרפיה שלי", גלית מספרת. "אחרי הצבא אבא שלי הפתיע אותי עם מכונת תפירה והתמכרתי. התחלתי לתפור בלילות, לפרק בגדים ושמיכות וללמוד מהיוטיוב. אף פעם לא למדתי לתפור בצורה מקצועית ומסודרת ואחרי שנתיים התחלתי לשקול ללמוד עיצוב אופנה, למרות שמעולם לא הרגשתי מעצבת". הרצון הזה התפוגג אחרי שלא התקבלה ללימודי אופנה בשנקר, אבל חידד את הרצון והחלום האמיתי שלה: להשאיר חותם.
"הרגשתי שאני רוצה להוביל שינוי. תמיד עבדתי ויצרתי עם חומרים לא קונבנציונליים, בדים שונים וכבלים וחוטים ושקיות, ותמיד חזרתי בסוף למחשבות על אופנה – אבל לא הרגשתי שליצור בגדים זה מה שיוביל אותי להגשמת אותו חזון. מה שהפיל את האסימון הוא סופ״ש אחד שבו צפיתי בסרט THE TRUE COST ופשוט הבנתי. הבנתי מה אני רוצה לעשות, הבנתי שמה שעשיתי כל הזמן הזה – ליצור משהו חדש מבגד ישן – הוא מיחדוש אופנה".
הסרט עליו מספרת גלית, בעברית: ״המחיר האמיתי” הוא סרט דוקומנטרי משנת 2015 שחושף את תעשיית האופנה במערומיה. שיר וורובל ממגזין אקוטון סקרה אותו בדיוק ובקצרה, ולכן אצטט אותה: "במקום להפנות את המצלמה לחלקים הזוהרים של עולם האופנה כפי שאנחנו רגילים לראות, מציגים לנו יוצרי הסרט את הפחד, העוני וההשפעות ההרסניות של התעשייה על החיים של כולנו. אם עד כה חשבנו על “אופנה” בתור הבגדים שאנחנו לובשים, “המחיר האמיתי” מזכיר לנו שתעשיית האופנה מייצגת הרבה יותר מזה, בתור אחת מהתעשיות הכי מזהמות והכי נצלניות הקיימות בעולם מזה עשורים רבים. הסרט צולם במדינות רבות ברחבי העולם, וכולל ראיונות עם משפיענים ואושיות אופנה ברמה בינלאומית כמו המעצבת סטלה מקרטני, האקטיביסטית ליביה ג’יוגיולי-פירת’ (ממפיקי הסרט) ועוד".
מתי הבנת שיש קשר בין תעשיית האופנה למשבר האקלים?
"מיד אחרי הצפייה בסרט נפתח מולי עולם חדש. חייתי במודעות סביבתית בגלל הרקע המושבניקי של המשפחה שלי – תמיד מחדשנו, הסתפקנו במה שיש, לא קנינו כשלא היה צריך, ובמקביל הייתי רצה לסיילים בזארה. רק אחרי שראיתי את הסרט והבנתי את המשמעות של מה שאני עושה, גיליתי כמה זה משמעותי".
ואיך RE.GAL נולדה?
“פירסמתי פוסט בפייסבוק ומשם זה התגלגל. הגיעה לקוחה אחת, ואחר כך עוד אחת, ופתאום לא היה לי מספיק מקום לעבוד בו מרוב הזמנות. עברנו דירות, והיום יש לי סטודיו. מעבר לתפירה והעבודה מול הלקוחות, חשוב לי לשמר את הסטוריטלינג של המותג – לריגל יש ערך מוסף ואחריות לחנך לערכים של צריכה איטית וקיימות, זה הרבה מעבר ליצירת בגדים ממוחדשים".
כששאלתי את גלית אם היא חושבת שרוב הלקוחות מגיעות אליה בגלל הערך שהיא מביאה, היא ענתה בכנות שהיא חושבת שלא, ואז הבנתי כמה הסטודיו שלה מדהים – היא הופכת בגדים ישנים, בואו נאמר בכנות: לא אופנתיים, לוואן-פיסים ייחודיים ותנו לי לחטוא במילה שאני שונאת – טרנדים. אבל לא כאלו שתזרקו אחרי חודשיים, אלא כאלו שישארו בארון שלכם לתקופה ארוכה.
היא מכינה קולקציות, אבל לא רק: אתן יכולות לתאם פגישה בסטודיו (תזהרו, היא עמוסה עד סוף יולי), להביא את הבגדים הישנים שלכן וגלית תרכיב מהם פריטים חדשים וייחודיים שעוד אין לכן בארון. "אני כבר לא יודעת להסתכל על בגדים בצורה רגילה", היא אומרת לי. "אני רואה בגד ובמקום להסתפק במראה שלו כמו שהוא, הדמיון שלי מפליג לפוטנציאל. אני כבר חושבת מאיזה כיוון אחתוך אותו, לאיזו גזרה אתאים אותו ומה אוכל לעשות איתו", תבינו – המוח שלה ממחדש בלי הפסקה!
מה השלב הבא?
"אני לא אדם של גירויים חיצוניים", גלית אומרת ומתכווצת בכיסא בחיוך נבוך, "אבל בא לי סטמפה. בא לי חותמת, לדעת שעשיתי. זה יעד שהוא ביני לבין עצמי, אבל אני רוצה להציג בשבוע האופנה בקופנהגן בשנה הבאה. יש להם בכל שנה מקום ליוצר צעיר שלא בהכרח מהתחום, צריך להגיש מועמדות שעולה המון כסף, אבל שבוע האופנה הזה הוא המוקד העולמי לאופנה אקולוגית, יצירתית ומקיימת. יש להם תכנית שבה עד סוף 2023 לא יהיה מתמודד או מתמודדת שישתתפו בשבוע האופנה מבלי שעמדו בתנאים הנוקשים שמכבדים את העקרונות האקולוגיים של האירוע".
עד שגלית תגיע לשבוע האופנה בקופנהגן, או לפחות עד שהיא תוציא קולקציה חדשה – בואו להכיר אותה מקרוב באתר ובאינסטגרם
תמונה ראשית- הדס קליין
