עד לא מזמן השם ירדן מיינפלד דיזנגוף לא צלצל מוכר לרובנו, אך בשנה וחצי האחרונות היא הפכה להיות אחת הנשים העסוקות במדינת ישראל. לקח לנו לא מעט זמן להצליח לקבוע את הראיון הזה, ככה זה כשאת מנהלת עמוד אינסטגרם המשמש כערוץ תקשורת משלך ועובדת כמעט 24/7 על סיקור תרבות הפופ ההוליוודית.
מחיפוש קצר של השם שלה בגוגל אפשר למצוא עדיין שרידים של הקריירה הקודמת שלה כמעצבת שמלות כלה. אבל דיזינגוף, שהספיקה להמציא את עצמה מחדש בפעם השלישית, החליטה לקפל את הסטודיו באשקלון, להעביר את המשפחה לתל אביב ולעבור לחלום הבא.
באינסטגרם שלך את מתארת את עצמך כ- דוקטור לתרבות הפופ. מה זה אומר עבורך בעצם?
"מבחינתי זה דוקטורט לתרבות הפופ, כי העמוד שלי הוא סוג של אוניברסיטה לידע בכל מה שקשור לתרבות הפופ. התרבות הזו קיבלה סטיגמה של דבר צהוב ולא רציני. דבר המיועד לבנות צעירות שמתעניינות ברכילות וזה מאוד שגוי בעיניי. כי האמת היא שתרבות הפופ היא דבר שמשפיע על כל דבר שאנחנו נוגעים בו בעולם. היא מניעה כלכלות, מניעה כספים, מהלכים מדיניים. הכל קשור להכל. כל התרבות הזו בעיניי לא קיבלה בארץ את הבמה שראויה לה ואני רציתי לתת לה מקום.
אז בעצם הדוקטורט לתרבות הפופ בא גם מהעניין של עומק התחקיר כל סקירה שלי היא דומה לסמינריון. מחקר, קריאה, פודקאסטים. אני באמת יורדת לשורש העניין. רציתי להביא את הנושא הזה לרומו של עולם."
ועם זאת בכלל לא הגעת מהעולם הזה. יש לך תואר בעריכת דין, לאחר מכן עזבת את המקצוע והלכת אחרי החלום שלך להיות מעצבת אופנה. איך בעצם התגלגלת לעולם התקשורת והאינסטגרם?
"כל חיי חלמתי להיות מעצבת אופנה. עריכת דין הייתה תפנית בעלילה. אני אדם מאוד משימתי. אם אני עושה משהו, אני מסיימת אותו. מבחינתי לימודי משפטים היו משימה שאני צריכה לסיים. סיימתי תואר שני על אוטומט. מבחני לשכה, עבדתי אצל שופטת. הכל על אוטומט."
אוטומט כי כל הזמן הזה הרגשת בפנים שאת לא שם עד הסוף?
"ברור. זה היה משימה. וכשסיימתי אותה, ילדתי ויצאתי לחופשת לידה. ובזמן חופשת הלידה היה לי זמן לחשוב על הכל. ממקום טוב, לא ממקום מבולבל. מה באמת חשוב לי בחיים? החלטתי שהחיים קצרים ושאני רוצה ללכת אחרי החלומות שלי. ואז באמת הלכתי אחרי החלום שלי לעיצוב אופנה. והאהבה שלי לתקשורת תמיד הייתה שם. אני מרגישה שהתפתחתי כשהגיעה הקורונה, אולצתי לתרגם את המקצוע והיצירתיות שלי למשהו אחר."
"אז למדתי מחדש את עולם הטכנולוגיה. לא ידעתי איך יוצרים תוכן, איך מעלים סטורי.
הייתי פעילה באינסטגרם בקטנה כמו כל בחורה בת 30. כשעברתי לתל אביב וכבר לא עבדתי כמעצבת אופנה, פנתה אליי מעצבת מחיפה וביקשה שאתחזק את עמוד האינסטגרם של העסק שלה. אני הרגשתי שזה קטן עליי. יש לי תואר בעריכת דין, הייתי מעצבת אופנה 8 שנים, אני אתחזק עמוד אינסטגרם? באותו זמן הייתי יוצרת תוכן לאתרים בתור כתבת. בסוף החלטתי לבלוע את האגו ולקחת את ההזדמנות, כי הבנתי שאני לא יודעת מה יוליד יום. ושאני באמת יכולה לעזור לה מפאת הניסיון שלי גם כמעצבת אופנה. התחלתי לעבוד איתה והעלתי לה את העוקבים באינסטגרם מ-20 אלף ל-70 אלף בכמה חודשים. זה נהיה דבר גדול וזה הוביל אותי ללמוד את האינסטגרם וצילום בצורה מקצועית יותר.
ככה נהיה לי עסק קטן של דיגיטל עם 4-5 לקוחות שרצו שאנהל להם את העמודים, וזה מה שהחזיק אותי בהתחלה שלי בתל אביב.
לפני הכל אני אשת עסקים. הצלחתי להבין איך בנוי עסק ומה צריך ברמת השיווק. בדיעבד אני מבינה איך כל דבר קטן שעשיתי הכין אותי להיום. פתאום נפל האסימון והכל התחבר. הצלחתי להביא את כל מה שעשיתי עד היום, אופנה, תוכן באינסטגרם לידי ביטוי.
לדוגמה ישבתי וסיקרתי את המשפט של אמבר הרד וג'וני דפ כאחרונת המשפטניות בזכות הרקע שלי במשפטים. ידעתי בדיוק מה זה אומר הוצאת דיבה. למדתי את המשמעות של זה באמריקה כי זו לא אותה מערכת משפט. וזה היה לי קל כי בתואר עשיתי סמינריון שלם על משפט בין לאומי. היו לי את הכלים לחקור. אני מרגישה שכל דבר שעשיתי במהלך הדרך הוביל אותי היום למקום המדויק ביותר עבורי. וכיף שיש קהל שנהנה, ומפרגן וכותב. אין לי מילים להוכרת התודה שאני נמצאת בה זה כל כך לא מובן מאליו."
וידעת שיש כל כך הרבה ביקוש לתוכן כזה בישראל או שפשוט החלטת לקפוץ למים ולראות מה יהיה?
"זרקתי הרבה חכות. אני מאוד מאמינה בשלח לחמך על פני המים, שזה פשוט לקום ולנסות ולא לחשוב יותר מדי קדימה כי זה יכול לעכב ולשתק מתוך פחד. אם הייתי חושבת לפני שנה וחצי שאני אסע לאוסקר ואיך אממן את זה… לא הייתי עושה כלום. זה בסדר לחלום בגדול, אבל לפעמים צריך פשוט לקפוץ למים, להעז. בצורת חשיבה הזו גם אם לא הצלחת, אז פספסת צעד אחד. לא התפרק לך מגדל קלפים שלם של תכנון שנה קדימה.
ושוב, התמדה התמדה התמדה. דברים לא קורים בלילה, ואם זה נכון זה יקרה, ואם לא קרה אז זה לא שלך. אז לא, לא חשבתי מראש אם יש או אין ביקוש. רציתי מאוד שהקול שלי יישמע, ורציתי פלטפורמה להעביר בה את מה שמעניין אותי. וגם אני לא מומחית לשום דבר. רק סטודנטית נצחית שממשיכה ללמוד ולחקור את הנושא כל יום."
בהחלט ניכר מאוד שהמידע שאת מעבירה הוא עמוק ותחקירי, ומעבר לזה שאת תמיד מעודכנת ויודעת לספר על הדברים בזמן אמת. איך את מקבלת את המידע?
"שיטוט אין סופי ברשת. היום גם כבר הגעתי למצב ששולחים לי המון דברים. אני לא תמיד מספיקה לקרוא הכל, כי גם להיכנס לאינבוקס ולקרוא מאות הודעות זה משימה אבל משתדלת אחת ליום לעבור ולענות. אחרי שנה וחצי של עבודה אינטנסיבית ברמות. היום הגעתי למצב שאני נכנסת לאינסטגרם כל 10 דקות, ובהתאם אני משלמת על זה מחיר כבד של תשישות. בנוסף לזה שאני יוצרת תוכן אני גם אמא לשלושה ילדים, אני בת זוג לבעלי, חברה, בת להורים. יש המון אנשים שצריכים את הקשב שלי. העמוד לוקח את רוב הקשב שלי, אני מודה, אבל בשבועות האחרונים למדתי גם לאזן ויש לי גם שני עובדים שמשמשים עבורי עוד זוג עיניים. שניהם GEN Z , אז לשמחתי הם גם מרחיבים את האופקים שלי. זה עוזר לי להביא תמונה הרבה יותר עגולה ומקיפה לעוקבים שלי שגם מורכבים מכל מיני גילאים."
בתור בן אדם מאוד עצמאי, היה לך קשה לבקש עזרה?
"בטח. לקח לי המון זמן. אבל זה חלק מלהיות מנכ"לית של עסק. זה לצאת מהמקום של "אני סתם יוצרת תוכן ברשת". היום זה העסק שלי, שמפרנס את המשפחה שלי. עסק שאני מתכננת לו עוד גדולות ורבות כערוץ תקשורת מוביל וגדול ומשפיע בכל תחום תרבות הפופ. הבנתי שבכדי לגדול אני חייבת להעסיק עוד אנשים, זה מבחינתי להיות מקצוענית. כי להמשיך לעבוד לבד ולקרוס יוביל לשבירה ואפיסת כוחות. אז היום אני מנהלת אנשים וכך אני יכולה לחלוש על יותר תחומי עניין. כי אני כאן כדי להישאר, ולהישאר בגדול."
ובאמת כדי להתפרנס היום מאינסטגרם צריך לייצר תוכן ממומן בשת"פ מסחרי. בעולם שבו משפיעניות קמות בבוקר ופשוט מעלות סטורי עם קוד קופון לקרם פנים , משהו שבולט מאוד באינסטגרם שלך זה שאת ממש מכניסה את התוכן שלך לתוך הפרסומות.
"לפעמים אני מייחלת שהייתי יכולה לעשות את זה. לפעמים היה בא לי רק להרים קרם ולסגור סיפור. כי זה קל יותר. אבל חברות מסחריות פונות אליי, ואני אומרת מדהים, אבל אני רוצה לעשות את זה בדרך שלי. לא מכתיבים לי מה להגיד. נותנים לי את הבריף ואני מכניסה את זה לעולמות שלי כי אני מחויבת לקהל שלי. התחייבתי ליצור תוכן שהוא בעל ערך. מהסטורי שלי ייצאו חכמים יותר, או מגוחכים יותר, מאושרים יותר. משהו יקרה לקהל כשהוא צופה בסטורי שלי.
אין שום בושה בלהתפרנס מהאינסטגרם, ולמרות זאת פעם ב אני מקבלת הודעות נוזפות מעוקבים שטוענים שכבר הכל מלא פרסומות ולא כיף לעקוב. ואני אומרת, ביום שתשלמו לי על תוכן אני אוכל להוריד פרסומות. אבל אף אחד לא משלם על צפייה בתוכן שלי, על זה שאני עובדת כמעט 24/7 ומעסיקה עובדים. גם אני צריכה להתפרנס כמו כל אחד אחר.
מה שכן, אני לא אזלזל באינטליגנציה של העוקבים שלי אף פעם. אני משתדלת לתת את התוכן הכי טוב שאני יכולה במסגרת העולמות שלנו וזה דורש ממני פי 10 עבודה ממה שהחברות שאני עובדת איתן דורשות. אני לא אומרת שכל יוצר תוכן צריך להביא ערך מוסף למה שהוא עושה, יש עמודים שמראים לקהל מה קנו באותו יום ומצרפים קוד וזה עובד להם מדהים. אצלי אנשים לא מגיעים לעשות שופינג, הם מגיעים לראות תוכן. הם יכולים לקנות את מה שירדן משתמשת או לקבל הבנה על מותג חדש, אבל דרך העולמות שהם רגילים לראות ממני. חרטתי את זה על דגלי מההתחלה.
העמוד תפס תאוצה וקולגות מסביב תהו למה אני לא יוצרת תוכן מסחרי, אבל אני באתי ליצור משהו אחר. לא רציתי "להרוס" את העמוד בשת"פים עד שלא הבנתי איך אני עושה את זה נכון. ובאמת לא העלתי שום דבר מסחרי עד שלא הגעתי ל-50 אלף עוקבים, וביססתי את הקהל שלי. ועם כמה שזה מאתגר אני אומרת תודה על כל רגע, כי לזה פיללתי."
ואכן ירדן משנה את כללי המשחק בעולם יצירת התוכן, ומעבר לתוכן ממומן מושקע היא הספיקה בשנה האחרונה גם לטוס לסקר את טקס פרסי האוסקר, טקס נבחרי הקהל ואת פסטיבל קאן מטעמה.
"אמרתי לעצמי שאני צריכה להיות איפה שהתוכן שלי נמצא, אני צריכה להביא את הדברים ממקור ראשון. החלטתי שאני מגייסת את המשפחה לזה ואמרתי לבעלי שהאוסקר קורה ואני לא יכולה לשבת השנה בשקט. אני כבר במקום אחר מבחינת העניין שלי בדבר הזה. אני כל כך מעורבת רגשית שאני לא יכולה לדבר על זה מרחוק. ביקשתי ממנו שנאמין בעסק שלי כי ידעתי והאמנתי בעצמי באמונה שלמה שזו השקעה שנוכל להחזיר. טסנו ל 4 ימים אינטנסיביים בלוס אנג'לס שאני מגיעה אליהם מוכנה עם ציוד, עם שאלות מוכנות לראיונות, יצרתי מראש קשרים ועשיתי הכנה של הקרקע. קופצת למים ומה שיהיה יהיה, מקסימום אני אצליח."
וזה הצליח ופתח עבורך דלתות נוספות. לאחרונה הוזמנת לסקר את התצוגה של שנקר מטעם קסטרו. בתור מעצבת אופנה לשעבר איך זה מרגיש להיות מהצד שמסקר ולא מהצד המציג?
"זו הייתה מבחינתי סגירת מעגל מדהימה ואני מודה לקסטרו על ההזדמנות הזו. שנקר הייתה נקודת תורפה שלי תמיד, יכולתי לדבר על שנקר ולהתחיל לבכות.
כי רצית ללמוד שם?
"לא רציתי, ידעתי שאני לומדת שם. עשיתי מכינה בשנקר בסוף הצבא, התחלתי תהליך קבלה, עברתי את הראיון ובסוף קיבלתי רגליים קרות. עזבתי את זה והתחלתי ללמוד משפטים. שנים אחר כך כשכן חזרתי לאופנה, למדתי הכל על בשרי. לא הרגשתי חסך אבל מעת לעת היה לי קווץ' בלב של מה היה אם כן הייתי לומדת בשנקר? האם זה היה מקצר לי את הדרך? האם היו מעריכים אותי יותר? ודווקא זה מה שדרבן אותי להצליח לבד.
ולבד צילמתי קטלוגים במילאנו, הלבשתי את תחרות מלכות היופי ב-2016, והצגתי בשבוע האופנה שלוש שנים ברציפות. עדיין הייתה לי תחושה של החמצה. ולכן כשפנו אליי מקסטרו ונתנו לי את ההזדמנות לסקר מהצד השני עם גוף תקשורת שיצרתי לעצמי זה היה מבחינתי סגירת מעגל מדהימה ותחושת גאווה גדולה."
ואת מתגעגעת לעיצוב אופנה?
"כיוצרת, אני רגילה ליצור. אז כשיצרתי אופנה זה היה אופנה, כשאני יוצרת תוכן אני יוצרת תוכן. אין לי געגוע לשום דבר כי אני מתפתחת עם השנים. והאמת שגם כשכבר התחלתי ליצור תוכן, מוטי רייף שמפיק את שבוע האופנה בתל אביב, פנה אליי ואני כמובן אף פעם לא אומרת לו לא. יצא שבמשך שנתיים עיצבתי לשבוע האופנה בתל אביב בלי שיש לי בכלל סטודיו פעיל. אז תמיד אני יכולה לגשת לזה, יש בי את הכישורים והיכולות ואני יכולה לשרבט דגם, לקנות בד ולפנות לתופרות שלי כדי ליצור משהו חדש. אני עושה את זה עדיין לארון הפרטי שלי ולכן אין לי געגועים כי אני חיה את זה ושום דבר לא הלך לאיבוד."
ומה לגבי העתיד? חלומות שתרצי להגשים?
"יש לי תוכניות ענקיות, שאני עוד לא יכולה לפרט על כולן. אבל השאיפה היא להישאר ולהפוך לגוף תקשורת גדול, משפיע על השיח ועל תרבות הפופ העולמית. להמשיך להביא את התוכן הכי טוב שאני יכולה לקהל שלי ולהיות בכל מקום שהתוכן שלי נמצא.
כמובן שמי כמוני יודעת שחלומות משתנים. אם הייתי מגשימה את מה שחלמתי לפני 5 שנים.. היום הייתי מעצבת אופנה שמוכרת בכל העולם או מלבישה בשטיחים אדומים. לא תיארתי לעצמי שהחלום הזה לא יתגשם. או שבכלל אגשים חלום אחר לגמרי. החלומות והשאיפות שלי משתנים עם הזמן אבל אני שואפת להיות בריאה ולהצליח ליצור כל הזמן. לעשות דברים בעלי משמעות וערך למשפחה והסביבה שלי כי זה מה שהכי חשוב לי בעולם."
