דפדוף קז׳ואלי באינסטגרם, ופתאום אני נתקלת בפוסט הזה על האויגורים. מיד מתעכבת עליו. למרות שוויתרתי על הרכישות בזארה כבר לפני שנתיים (ואנחנו נעסוק בזה ממש תכף, סבלנות בנות!). כל פוסט של רנתה מייטיס, בחורה נפלאה שמקדמת במרחבים הדיגיטליים אהבה חסרת תקדים ליד שניה ואפס סובלנות לפגיעה בזכויות אדם, שווה התעכבות. החיים הם שיעור אחד גדול. ובכל מה שקשור לאקולוגיה ואופנה מהירה – השיעורים לעולם לא מפסיקים. בכל שבוע אני מגלה עוד ועוד מידע, מלקטת נתונים מדכאים שמעיפים לי את הסכך.
איור בתמונה הראשית – ורד גולדמן
אופנה מהירה היא הרבה מעבר לזיהום סביבתי, ולא יהיה מוגזם לקרוא לה פשע כנגד האנושות. הכתבה הזו תעסוק בהרבה מעבר לצבעים הכימיים בהם משתמשים בצביעת הבדים הזולים, או בעובדה שהכל מגיע למים, לאוויר וליבשה עליה אנחנו חיים. כל אלה חשובים מאוד, אבל היום נדבר על האנשים השקופים שנמצאים מאחורי תעשיית הענק, המזהמת השנייה בגודלה אחרי תעשיית הנפט – תעשיית האופנה.
לא תופתעו לגלות שהבגדים שלנו מיוצרים בסין, חלקם במפעלים שמלאים עד אפס מקום בעובדים וחלקם בבתי כלא. מערכת המשפט הסינית מאמינה שהעבודה בבתי הכלא מיטיבה עם המדינה ומשקמת את האסירים. אבל מה אם אגלה לכם שאותם אסירים סיניים, הם כלל לא פושעים, אלא גברים, נשים וילדים שנכלאו במחנות עבודה רק בגלל היותם מוסלמים?
״יותר משלושה מיליון בני אדם מהמוצא האויגורי כלואים במחנות ריכוז כבר יותר משלוש שנים״ רנתה כותבת בפוסט שלה.
״גברים, נשים וילדים כלואים במתקני כליאה אכזריים ועוברים עינויים, שטיפות מוח, ניסויים ועוד. הם כלואים כי האמונה והדת שלהם לא ״מתאימה״ לממשלה הסינית הקומוניסטית שאינה מאפשרת חופש דת (נשמע מוכר?). בין היתר, האסירים והאסירות מועבדים במפעלי ייצור וטקסטיל שנמצאים בתוך ומחוץ למתחמי הכליאה. הם בעצם עבדים מודרניים, שמייצרים עבור שניים מהספקים הסיניים הכי גדולים של החברות המובילות במשק״.
קצת סדר, האויגורים הם קבוצת מיעוט מוסלמי בסין. הם נרדפים ונלקחים לעבודת פרך כנגד רצונם החופשי בשנים האחרונות. וזאת רק בגלל אמונתם והשקפתם הדתית. מאות אנשים מהעם האויגורי הועברו מאז 2017 למחנות ׳חינוך מחדש׳. ומשם לעבודה במפעלים בניגוד לרצונם, במתקני כליאה בתנאים מחפירים. המטרה היא לא לספק תעסוקה לבני קבוצה מוחלשת. אלא להמשיך בהליך שהחל במחנות החינוך מחדש ובביתם של האויגורים במחוז שׂינְגְ'יָאנְג.
הסיפור הזה התפוצץ ב-2018, עם אייטמים שפורסמו ברחבי העולם על בחורה שרכשה ארנק וגילתה בו פתק בו כתוב במנדרינית ״אסירים בכלא יינגשאן עובדים 14 שעות ביום ללא מנוחה. אנחנו צריכים לעבוד עד חצות״.
אויגורים שהצליחו להימלט מסין סיפרו שהעובדים במפעלים נמצאים בפחד תמידי משליחה בחזרה למחנות בשינג'יאנג. ואפילו לבתי סוהר אמיתיים. הם מנוטרים מקרוב, לכל 50 עובדים מוצמד נציג ממשלתי. ומאגר מידע ממשלתי של מומחים מתעד את פרטי התעסוקה. המצב הרפואי ואפילו האידיאולוגיה של כל עובד. לדברי אחד העובדים, המשטרה המקומית מבצעת חיפושי פתע תכופים אחר חומר דתי במעונות ובטלפונים שלהם. החזקה בקוראן, למשל, יכולה לשלוח את בעליו לשלוש עד חמש שנים במחנה חינוך מחדש.
הדו״ח של הארגון האוסטרלי ASPI, בעל הכותרת הקשה ׳אויגורים למכירה׳. חשף שלב נוסף בתוכנית העל של הממשל הסיני לדיכוי האוכלוסייה: שליחתם לעבודות כפייה במפעלי ייצור שמספקים מוצרים או רכיבים לחברות מקומיות ומערביות.
תחת תנאים של הפחדה ואיומים, תוך ניטור מתמיד מצד אנשי אבטחה ובאמצעים דיגיטליים. הגבלה של חופש התנועה שלהם באמצעות אמצעים פיזיים (גדרות, למשל) וטכנולוגיית מעקב. העובדים האויגורים מופרדים מעובדים "רגילים". הם משוכנים במעונות ייעודים ומועברים למפעלים ברכבות ייעודיות. תנאי העבודה, לפי הדו"ח, פוגעניים וכוללים ניהול צבאי ואיסור על קיום מנהגים דתיים. נו, מזכיר לכם סיפור היסטורי ישן?
ואיך כל זה קשור אלינו ולארון הבגדים שלנו?
ישנה חברת-על בשם אינטידקס, שנמצאים תחתיה המותגים הגדולים והפופולריים הבאים: זארה, סטרדיווריוס, מאסימו דוטי וברשקה. מי מכן לא קנתה או קונה ברשתות האלו? אין אחד או אחת שלא ירימו את היד, מלבד אלו שהחרימו אותן כבר מזמן (היי). אינטידקס לכאורה הסתירו את הקשר לשני ספקים סיניים שמעבידים במפעליהם עובדים מהעם האויגורי. והם ממשיכים בעסקים כרגיל. אותם עסקים כרגיל, כאמור, הם ניצול כוח אדם משועבד, שעובד סביב השעון בתנאים לא אנושיים, תחת משטר צבאי תוך שלילת זכויות אדם בסיסיות לכאורה.
אמנם אינטידקס היא לא זו שמעבידה את האויגורים באופן ישיר, אבל עובדים בחברה מספרים שמדובר ב׳מטחנת בשר׳ הפועלת על מניעים אכזריים ותאוות בצע ללא אכפתיות כלפי העובדים ותחת איומים ויחס משפיל ואגרסיבי (ואנחנו מדברות כאן על עובדים שכירים רגילים, לא במדינות עולם שלישי, כן?). הכתבה הזו מבוססת על מחקרן של נשים ואנשים אחרים, שעסקו בנושא עוד הרבה לפני. אבל המחסור במידע בשפה העברית הביא אותי לכתוב את המילים האלו,בתמצות, רק כדי שתבינו מי נגד מי ומה כל זה אומר.
הרשו לי לצטט את מאיה פלישמן, אקטיביסטית סביבה וחברה טובה
״פעם, כשדיברתי על חולצה בתשוקה מישהי אמרה לי שאני מחפשת עומק איפה שאין. אני חושבת שזה שטחי להסתכל על דברים ללא עומק. מבלי לתהות על מאחורי הקלעים של דברים שקורים ונוצרים בחיים האלה. מאחורי כל בגד שלכם יש סיפור שלם. תעצרו פעם אחת להסתכל על התווית שתפורה לחולצה. מה כתוב שם? איפה החולצה שלכם נוצרה? איזו דרך היא עברה? באיזה בד בחרו להשתמש? הסיפור הזה מוביל אותנו אחורה לידיים של א.נשים עובדות שיצרו ועשו עבורנו את פיסת הבד הזו. ומה אנחנו יודעים עליהם?״.
החיים שלנו עשויים משרשרת בחירות והחלטות. לרובנו יש את הפריבילגיה לעשות אותן בצורה חופשית. ועכשיו, כשפיסות מידע מונחות לפניכן, זה הזמן שלכן לבחור איפה להשקיע את הכסף שאתן מרוויחות בעבודה קשה.
תוכלו למצוא כאן מידע נוסף. Uyghur Human Rights Project Jews for Uyghurs FREE UYGHUR NOW Good on you
