המשפיענית ניקול לארבוב פרסמה השבוע סטורי מעניין. היא ישבה מול המצלמה וסיפרה לעוקבות שלה למה חשוב למשפיעניות שהעוקבים שלהם ירכשו את המוצרים שהן מפרסמות דרך הלינקים שלהן. "די הופתעתי שרובכן לא יודעות למה כך כך חשוב לרכוש דרך הלינקים שלנו." היא משתפת. "מעבר לפרנסה, החברות שאנחנו משתפות איתן פעולה רואות דרך הלינקים המקודדים כמה כוח יש לנו. זאת הדרך שלנו להתקדם בעולם הזה, שגם ככה קשה להתקדם פה. אז אם אתן אוהבות את התוכן של משפיענית, תפרגנו לה ותרכשו דרכה".
@matildadjerf my happy place
♬ Turning Page (Instrumental) – Sleeping At Last
בתיאטרון קוראים לזה שבירת הקיר הרביעי.
זה הקיר החוצץ בין הדמות לקהל ומאפשר לה להתנהל כאילו אף אחד לא צופה בה. הקיר נשבר כשהדמות פונה לקהל ומאותו הרגע היא מודעת לכך שהיא נצפית, משרתת ומבדרת את הקהל.
לבומרים, זה כאילו שג. יפית היתה אומרת במסך הטלוויזיה – "תשמעו, משלמים לי המון כסף בשביל הפרסומת הזו, אל תזפזפו, תקנו את המוצר, ביי." לא צריך לחשוב יותר מידי על קורקטיות או סגנון, כי "הדיסטנס" בין המפרסם לצרכן נשבר. עידן מגבת החוף שמציצה בתחתית הפריים ברמיזה אלגנטית בתמונת השיזוף של קיילי כבר מת. כל ילד יודע שסטורי שווה כסף, ושאין לצפות לאותנטיות. דור Z כבר יודע בדיוק עם מי יש לו עסק, וזה מאפשר לו לשנות את חוקי המשחק.
נולדנו לעולם מלא בפרסומות. הן מקיפות אותו בכל מקום, והגיעו למקומות האינטימיים ביותר.
הן קופצות באמצע סטוקינג על החברה החדשה של האקס, או פלייליסט גילטי פלז'ר פרטי בספוטיפיי. זה יצר דור מאוד ציני, אדיש, חסין קמפיינים ועיוור לסלוגנים. הפרסום המסורתי כבר לא עובד עליו. מה כן עובד עליו? טיק טוק. למותגי אופנה, הצרכן החשוב ביותר כנראה נמצא שם, והוא לא דומה לצרכנים אחרים. הוא לא מחפש את אותם הדברים. והוא לא מאמין לבולשיט. אז מיהו הצרכן שטיק טוק מגדלת ומטפחת?
@djerfavenue #djerfavenuesummer ♬ show me how – ❤︎︎
צרכן שמעריך איכות
האלגוריתם המהפכני של טיק טוק מקדם תוכן איכותי, ללא קשר לעוקבים, ותק או פרסום. זה מכריח מותגים TO LEVEL UP ולגלות יצירתיות בתוכן כמו בעיצוב הבגדים עצמם. בניגוד לרילס או סטורי, טיק טוק תופס את מלוא תשומת הלב של הצופה בו. ולכן אנחנו מצפים למשהו שיהיה שווה את הקשב הכה יקר הזה. בטיקטוק לא מספיק רק להראות את המוצר, צריך להראות גם את מה שמאחוריו.
כאן מדברים על ערכים ואג'נדות. על חיי היום יום בחברה ועל תהליך הייצור. קחו לדוגמא את ענקית הטיק טוק מתילדה דג'רף. היא לא נולדה בטיקטוק אבל מרגע שנכנסה אליו הבינה מהר מאוד את הפוטנציאל. עם כמעט 200 מיליון צפיות בהאשטאג הנושא את שמה, היא מיקדה את מאמצי השיווק ויצרה קהילה אוהבת פסטל, קיץ ואתיקה.
דג'רף היא הרבה יותר מבלונדינית עם פן דייסון. יש לה גם ערכים, והיא מייצרת את כל בגדי המותג Djerf Avenue בצורה אתית בליסבון – מה שמשותף רבות בעמוד הטיקטוק של המותג. זה גורם לקהל להיות מעורב יותר ולרצות להיות חלק מהקהילה, חלק ממועדון ה"עושים טוב" של מתילדה, שבין היתר, אומר, לקנות את בגדי המותג שלה.
@djerfavenue 👀💕 #djerfavenue ♬ there is a light the never goes out – neve ୨୧
צרכן שמחפש מערכות יחסים
עוד דבר מעניין שעושה דג'רף, הוא שהיא לא משתמשת רק בטיק טוק שלה או של המותג, אלא גם של הצרכן. השבוע נתקלתי בסרטון של צעירה שמשתפת שהגיבה לדג'רף בסטורי שאהבה את החצאית שלה. וזאת פשוט שלחה לה אותה במתנה! כמובן שזה הפך לטיקטוק עם הייפ והמון אהבה. ובעיקר – הפך את הצרכן, החבר בקהילה שלה, לחלק מהמהלך השיווקי שלה. זה קשר שהוא הדדי. כאמור, קשה לנו לסמוך על המדיה. לכן אנחנו צריכים מערכות יחסים מבוססות אמון, אנושיות ויחסי "קח תן" – והמשפיעניות נותנות לנו את זה (בערך).
עבור משפיעניות, הטיקטוק יצרה מגרש משחקים הוגן יחסית, שבו כל אחת יכולה להפוך לויראלית בכל רגע. זה מה שעושה את טיקטוק למקום המושלם עבורן לגדול, ובכך למקום המושלם לשיווק אופנה – וכל מותג, מהקטן ועד לענק, צריך להיות שם.
בין אם הן מוכרות בגדים ובין אם הן מוכרות נידה, אנחנו מודעים לזה שהן מוכרות. לזה שהן לא אדם בפני עצמו, הן עסק. אבל אנחנו ממשיכים להקשיב להן, כי אחרת, למי נקשיב? הרי כולם מזייפים ולכולם יש אינטרס – אז לפחות נקשיב לכאלו שאנחנו אוהבים את הסטייל שלהן. אם כולם היו אותנטיים, ניקול לארבוב לא היתה יכולה להעלות את הסטורי שהעלתה. והסטורי הזה, אגב, לדעתי, עושה אותה הרבה יותר אמינה ואותנטית מאחרות.
@matildadjerf ♬ Super Freaky Girl – Nicki Minaj
צרכן שסומך על המלצות
מי שחושב שטיק טוק היא רשת חברתית – טועה. טיקטוק היא פלטפורמת תוכן. אנחנו לא מתקשרים עם העוקבים שלנו או עם החברים שלנו יותר. אנחנו לא באים לחפש חברה. כידוע, עמוד הבית של טיקטוק הוא פונקציה ישירה של עד כמה האלגוריתם מכיר אותנו, יודע מה אנחנו מחפשים ולאן אנחנו רוצים להשתייך. בכניסה לאפליקציה, אנחנו לא יודעים ממי נקבל את התוכן, אבל אנחנו פתוחים לקבל. סומכים על האלגוריתם, שבעצם "ממליץ" לנו על הסרטון הנכון בזמן הנכון.
זה מחייב מותגים להתעלות על עצמם, שכן, כעת השיווק לא צריך להתבסס על המותג עצמו, אלא על הקהל שלו. על מנת שטיק טוק ימליץ על הסרטון לקהל היעד, הוא חייב להיות מה שקהל היעד מחפש. זה דורש ממותגים פחות לדבר, יותר להקשיב. פחות להכתיב טרנדים, יותר לזהות ולהתאים את עצמו לסביבה.
בסופו של דבר, אנחנו צרכנים ומוכרים.
עד כמה קר ומנוכר שזה יהיה, מאז ומתמיד הדבר שמחבר בינינו הוא, האינטרס – שלכם למכור, שלנו לצרוך. מה שהשתנה במערכת היחסים הזו בשנים האחרונות דור ה-z הבין שהאינטרס שלו לצרוך, יקר הרבה יותר מהמוצר עצמו. אנחנו ערים, מודעים וחדים מאוד על כל ניסיון למכור לנו משהו, ואנחנו גם יודעים איך למנף את זה לטובתנו. בעוד כמה שנים, אנחנו נהיה הצרכנים האבסולוטיים בשוק, ושונים מאוד מדור קודם לנו. המותגים צריכים לתפוס אותנו כמה שיותר מהר, כל עוד אנחנו עדיין מקשיבים.
