אני לא חושבת שאי פעם צחקתי מתוכנית טלוויזיה כמו שאני צוחקת מ… נני. כן הסיטקום משנות ה-90 קם בשנה האחרונה "לתחייה" בזכות שירותי הסטרימינג השונים. מאז שעלה אליהם באפריל שעבר נראה שכל העולם ואשתו צפו והתאהבו מחדש באחת והיחידה פראן פיין. והאמת? איך לא. ממש כמו שנאמר עליה בפתיח של התוכנית "היה לה סטייל, היה לה אלגנטיות, והיא הייתה שם וכך היא הפכה לנני". אם חשבתי שפראן השתלטה רק על המסכים שלנו נראה שהלוקים שלה משתלטים בזמן האחרון גם על הרשתות החברתיות. אז על מה אני מדברת ולמה אני לא מצליחה לבחור מה הלוקים "הכי" טובים שלה?
באופן אישי, אני לא מתה על סיטקומים. הרבה פעמים סיטקומים שממש אהבתי פעם, היום גורמים לי לבחילה. ולא רק בגלל שחלקם שודרו כל כך הרבה פעמים שהם מרגישים כמו מסטיק לעוס (אהמ… חברים). אלא שרובם לא מחזיקים מעמד במבחן הזמן. בין אם מדובר בדמויות לא רלוונטיות, ליהוק לא מגוון או בדיחות שבשום שלב לא אמורות להיות חלק משום שיח (אהמ… אמא של צ'נדלר). יש תחושה שסיטקומים הם דבר תקופתי. כזה שסוחף אותנו עד לפרק האחרון ושניה אחריו, זה כבר די. ויש פעמים בהם אני מגלה שיש גם יוצאים מן הכלל. תוכניות שהן כל כך חדות ומקורקעות שנראה שלנצח יהיו איתנו. לדעתי, סיינפלד היא אחת מהן אבל הדוגמא הטובה ביותר היא נני.
למה נני אתם שואלים?כי היא תוכנית שלא לוקחת את עצמה ברצינות.
למה אני מתכוונת – בעוד רבים מהסיטקומים של שנות ה-90 תחילת האלפיים מוכרים לנו תחושת מציאות. בנני העלילה מציאותית אבל התחושה היא יותר "תיאטרלית". כזו שהיינו רואים בסיטקומים ישנים יותר. הדמויות מודעות לעצמן, לבמה, לסיטואציה. הן מחכות לפאנצ'ים ומגיבות להן. הדמויות סטריאוטיפיות אבל בכוונה. הן לועגות אחת לשניה על הסטריאוטיפיות הזו ואז חוטאות בה בעצמן. הבדיחות? קרש אבל חונקות כי הן פשוט… פשוטות. סקס הוא חלק בלתי נפרד מהשיח. ולמרות שיהיה מי שיבחר להיעלב, הנושא מדובר באופן חופשי. הבדיחות מרפררות לא פעם למיניות, נטייה מינית ואפילו לא פעם לאקטים מיניים בצורה שאי אפשר לפספס. אבל גולת הכותרת? היהודיות. מי יעריך יותר מאיתנו בדיחות על אמהות יהודיות? על התנהגות "ינטעית", אמונות טפלות וחגי ישראל. יותר מזה יש פרק שלם שמדבר על הקיבוץ ובסופו הדמויות אפילו מגיעות לנפוש באחד!
אבל פראן פיין היא לא עוד דמות בטלוויזיה. מיס פיין כמו שרבים מכנים אותה, לבבית, סקסית, פגיעה, מצחיקה ומלאת ביטחון עצמי.
לא משנה כמה היא או אחרים יורדים עליה. אנחנו הצופים זוכים לקבל דמות ראשית נשית שלמרות שהיא התגלמות כל ה"סטריאוטיפ הנשי" היא הצורה הטהורה והמודעת ביותר שלו. וזה גם היום ב-2022 משהו שאי אפשר למצוא. לא פעם היא תשתמש במראה שלה כדי להשיג מה שהיא רוצה. היא מחפשת בעל באובססיביות כי אמא שלה אמרה לה. וסילביה? אם פראן לא תביא לה נכדים היא בפעם הבאה תכניס את כל הראש לתנור. אם כל אלו עוד לא גרמו לכן.ם להתאהב ברעיון של נני, אז האופנה בטח תהיה הדבר שינעל את העסקה. כן כשמסתכלים על דמויות טלוויזיוניות של שנות ה-90 יהיו אלו שיגידו שרייצ'ל מחברים או קרי בראדשו היא אייקון אופנה. אבל אנחנו מפספסים את האייקון האמיתית והיא לא אחרת מאשר פראן פיין.
במהלך העונות פראן מחליפה יותר לוקים משאפשר לספור.
היא לובשת רק בגדי מעצבים אבל לא מתנהגת כ"כזו". היא הכי מטופחת שיש אבל לא תתבייש להוציא אוכל מהשיניים מול כולם. היא מתלבשת בצורה שעושה אותה שמחה ולה טוב וזה לא מעניין אותה מה יחשבו על אורך החצאית. וכן הלאה וכן הלאה. אבל אולי המילה המתאימה ביותר לתאר אותה היא חן – כי זו מהות הדמות. ובעזרת המלבישה האגדית של התוכנית ברנדה קופר, פראן פיין מצליחה להביע את החלומות והרגשות שלה דרך הלבוש.לא פעם יש לוקים בסקס והעיר הגדולה לדוגמא שנראים כאילו הם לובשים את הדמויות ולא להפך. אין מצב שכזה מצב יקרה למיס פיין. בשונה מקרי או רייצ'ל הלוק לא שם כדי להעצים או לבסס את המעמד והדמות שלה. הוא שם כדי לספר לנו איך היא מרגישה באותו היום. ככה אפשר לראות איך בעונות מתקדמות ברגעים קשים נוכל למצוא את מיס פיין ב… מכנס!
עם חזרת לבוש שנות ה-90 לאופנה והשתלטותם על הרשתות החברתיות שלנו הלוקים של מיס פיין הם ממש – און פוינט. באינסטגרם כבר אפשר לראות חשבונות המוקדשים כולם לניתוח כל לוק של פראן. בטיקטוק תוכלו למצוא סרטונים של בנות שמשחזרות את הלוקים (חלקן עם הפריטים המקוריים!). ובטוויטר של מימים, טיפים והערות חדות שמרימות לסגנון הבלתי מתפשר והסופר מושקע של האומנת הכי מצחיקה בטלוויזיה.
הכתבה התחילה כ… "הלוקים הכי טובים של פראן" אבל לאחר מחקר מעמיק וצפייה ממושכת בתוכנית הבנתי שיש כל כך הרבה כאלו. ויותר מזה כשמדובר בלבוש של מיס פיין אין הכי טוב או הכי נכון. כל לוק משקף מצב נפשי ועולם רגשי וככזה כל אחד יצליח להתחבר למראה אחר בהתאם למה שהוא בעצמו מרגיש בעקבות הצפייה… כי כאלו אנחנו בני האדם יום אחד אנחנו חליפת שאנל עם חגורת ברזל וביום אחר חליפת מכנסיים מנומרת עם נוצות!
