BringThemHomeNow#
מאבק, מחאות, עובדי תעשיית הטקסטיל, בנגלדש, מחאה, שכר, עובדים, ארגון

חודשיים לתוך המאבק – המחאות של עובדי תעשיית הטקסטיל מחריפות

חודשיים עברו מאז דיווחנו לכם כאן על המחאות של עובדי תעשיית הטקסטיל בבנגלדש. מחאות שפרצו על ידי עובדי תעשיית הטקסטיל לאחר העברת חוק שכר המינימום במדינה. זה שלא היטיב איתם כלל ואפילו לא מתקרב לשכר המינימום שדרשו. כעת המאבק מחריף, מאות נעצרים בבתיהם והעולם מתחיל להגיב. 

המחאות החלו אי שם בסוף חודש אוקטובר, אז יצאו עובדי תעשיית הטקסטיל לרחובות במטרה להשיג מה שמגיע להם – שכר הוגן. 

המחאות החלו בעצם בגלל שהממשלה העלתה את שכר המינימום במדינה בכמעט 60 אחוז. שכר ששווה ל-113 דולרים מש לא עוזר להן לעבור את קו העוני. אז העובדים והעובדות יצאו לרחובות, להביע את מורת רוחם מהנעשה. וזאת על מנת להשיג צדק. ולאפשר לאותן עובדות ועובדים לחיות בכבוד עם תנאים מינימליים. הפער לא משמעותי, כ-100 דולר יותר בכל חודש. 

אלא שההפגנות הפכו מהר מאוד לאלימות שכן הממשלה לא נתנה למחאה בכלל צאנס. מאז שהחלה איבדו מספר עובדים את חייהם. ומהדיווחים האחרונים עולה כי מעל 100 עובדים, אנשי איגודים ואקטיביסטים במדינה נעצרו לאחר המחאות בבתיהם ובמקומות אחרים. מדוע? כי הם לקחו חלק. רובם עדיין עצורים ומחכים לכתבי אישום כאלה ואחרים.

אלא שכמו שדיווחנו לכם בפעם הקודמת גם לענקיות האופנה המייצרות במדינה יש אחריות למצב שנוצר. 

אינדיטקס, אייץ' אנד אמ ואפילו PVH קורפ (המחזיקה במותגים כמו קלווין קליין) הן חלק מרשימה ארוכה המייצרת בבנגלדש. רובן לא מוכנות להיות אלו שמעלות את השכר על דעת עצמן ואף מבקשות לא פעם מאותם מפעלים "הנחות". ועכשיו ככל שהלחץ במדינה גובר והמחאות נהיות אלימות יותר ויותר מגיעה גם תשומת הלב העולמית. בשבוע שעבר הוציאו חברי קונגרס אמריקאים מכתב לארגון ההלבשה וההנעלה האמריקאי שקרא למותגים אשר חברים בו לתמוך בהעלאת השכר בבנגלדש. "המצב בבנגלדש קורא לשינוי מהותי ומערכתי והחברות האמריקאיות חייבות להוביל ולדרוש את השינוי הזה" נכתב במכתב. 

עוד דרשו ארגונים בינלאומיים להבין מהמדינה מדוע נעצרו 100 המוחים ומה האישומים שהם עומדים מולם. אלא שלא התקבלה תשובה מצד ממשלת בנגלדש. ראשי הארגונים שפועלים למען אותם פועלים הצליחו להשיג מידע והסבירו כי הממשלה עצרה אותם בגיין אלימות, ביזה  וונדליזם. גם הפעם אנחנו עדים למקרי קיצון בהם אנשים עובדים רק מבקשים את המגיע להם. מבקשים לחיות בכבוד ולהשתכר בצורה שתאפשר להם להנות מהמינימום.

Translate