BringThemHomeNow#

מגולש, צלם ואקטיביסט ליזם סטרטאפ סביבתי: הכירו את עידו פרי

כשאני מדברת עם עידו פרי (26) מתנגנת לי באוזניים מוזיקת אינדי-פופ של תחילת שנות ה-2000. ריח מלוח של ים מתגנב לאף ותחושה של שמש קופחת מורגשת על הפנים. הדמיון זורק אותי לשם כשהוא מספר לי על הילדות שלו בפאלו אלטו, קליפורניה. המולדת בה החלו לנבוט כל הניצנים שהפכו את עידו פרי למי ומה שהוא היום: גולש, אוהב טבע מושבע, אקטיביסט סביבה ולאחרונה קיבל על עצמו גם תואר של יזם צעיר.

העובדה שהוא גדל בעמק הסיליקון לאמא שפית שמול המסעדה שלה נפתח אחד הסניפים הראשונים של טסלה די מדהימה בעיניי במונחים של סגירת מעגל. ״המודעות הסביבתית ספציפית בקליפורניה מאוד גדולה. קיימות מושתתת במערכת החינוך מגיל צעיר. כבר אז, לפני פחות או יותר 20 שנה היו פחי מיחזור ומי שלא היה שומר על ההפרדה קיבל קנס. הרגולציה חזקה בתחום כבר שנים, והמדינה מבססת את עצמה על ערכים מקיימים. בדומה למדינות באירופה״, מספר עידו.

המציאות הירוקה של עידו פרי התנפצה ב-2010, כשהוריו החליטו לחזור לישראל.

״הדבר שהכי הדהים אותי כשעליתי לארץ הוא שאין פחי מיחזור״, מספר עידו. "בהמשך גם גיליתי שאין בכלל שיח או מודעות סביבתית, שלא נדבר על משבר האקלים. אז התחלתי לעשות בעצמי ויזמתי נקיונות חופים עם חברים ברחבי הארץ. אני גולש, וחתיכות של זבל ופלסטיק היו נדבקות ונכנסות לי לחליפה ולשיער. לא יכולתי להמשיך לשבת בשקט, ויחד עם החברים גייסנו 150 מתנדבים והתחלנו לנקות כמה שאנחנו מסוגלים״.

אבל זה לא היה מספיק.

הוא הרגיש שעבודת הניקיון ״מתבזבזת״, שאין בה תועלת, כי תוך ימים ספורים החוף היה מזדהם ומתמלא שוב בפסולת. כבר אז הבין עידו שהוא רוצה לכוון לדבר גדול יותר, גדול ממנו, גדול מקבוצה של מספר חברים.

בגיל 18 התגייס לצבא והגיע ליחידה מסווגת בחיל המודיעין. ״עבדתי מול מדינות זרות, בעיקר במזרח אירופה. שם למדתי את החשיבות של שיתופי פעולה בין-איזוריים גם מבחינת משאבים בסיסיים לתושבים (מים נקיים תמורת חשמל, למשל). כשהשתחררתי מהצבא, ידעתי שאני רוצה להעתיק את מודל השת״פים הזה גם לעיסוק במשבר האקלים״.

את החופים הוא התחיל לנקות בגיל 15, את המדינה הוא שירת בגיל 18, ועד גיל 25 עבד באחת מחברות הענק שכולנו מכירים: אפל. מה הוא עשה שם? ריכז את מחלקת הקיימות של החברה (כן, יש דבר כזה באפל). ולמה הוא עזב את משרת החלומות, אתן בטח שואלות? 

״הבנתי שהאימפקט שלי היה נקודתי. דרך התפקיד שלי באפל אני לא אצליח לפתור או לעזור בפיתרון משבר האקלים. הקושי הזה הביא אותי להתפטרות, וגם ההבנה שאני רוצה להקים מיזם משלי״. וכך הוא עשה. עידו עזב את החברה עם שק כלים על הגב (כאילו, מטאפורית), והלך להגשים את החלום שהיום יש לו שם רשמי: ELEMENTS.

אז… מאיפה מתחילים? 

״כדי להקים סטארט-אפ צריך לדעת בדיוק מה אתה פותר״, מסביר לי עידו. ״אז התחלתי לחקור את הבעיה. הבנתי שיש שלוש קבוצות של אנשים: אלו שמודעים לבעיות סביבתיות ומשבר האקלים. אלו שפועלים למען הפיתרון. ואלו שלא מודעים לזה בכלל. תוך כדי המחקר שלי, הבנתי שאנשים מודעים לרוב לא יודעים מאיפה להתחיל, בעיקר בעולם האנרגיות המתחדשות. אנשים נרתעים מאוד מהמושג הזה או לחילופין מכירים רק מושג אחד מתוך עולם שלם… 'סולארי'. ולא יודעים איך להפוך את החיים היומיומיים שלנו לחסכוניים יותר וגם ירוקים יותר. ובכלל – לא יודעים שיש אופציה כזו״.

ומה אתה עושה?

״אני פונה למשוכנעים. אני פונה לאנשים העצלנים, שלא רוצים ולא יודעים לחקור על פתרונות ירוקים חדשניים. בעזרת חברת אלמנטס אני מנגיש להם פתרונות מבלי שהם יצטרכו לחקור, לחפש או לשנות את ההרגלים שלהם. למשל, אם ניתן לאנשים לבחור בין רכב חשמלי לרכב רגיל, באותו המחיר, אני בטוח שאנשים יבחרו ברכב החשמלי. והנה, עוד צעד לפיתרון״.

אבל זאת הבעיה – פתרונות ירוקים וחדשניים לא מונגשים לכל כיס.

״בינתיים״, עידו מפציר, ומספר לי על המושג שטבע ביל גייטס: Green Premiumבזמן שביל גייטס כתב את ספרו ״איך להימנע מאסון אקלים״, העוסק בהתמודדות עם פליטת גזי חממה, עלתה בראשו תיאוריה שיכולה להנחות כל יזם עסקי שרוצה לעזור בפתרון משבר ושינויי האקלים.

ה-Green Premium הוא מונח המתאר את הפער הכספי שבין ביצוע דבר מה המייצר גזי חממה לבין ביצוע אותו הדבר, ללא פליטות.

לדוגמה, אם נטיס מטוס על דלק סילון, נשלם כ-$2.22 לגלון. אם נתדלק את המטוס בדלק ביולוגי נקי במקום זאת, נשלם כ-5.35$ לגלון. ההבדל בין שני אלה – כ-140% – הוא ה-Green Premium לדלק סילוני. במילים אחרות, אם נרצה להיפטר מפליטות המטוס, זה יעלה לנו 140% יותר. אבל, במקרים בודדים ה-Green Premium יכול להיות שלילי. למשל, יש ערים בארה"ב שיוכלו לחסוך כסף בטווח הרחוק אם יחליפו מזגן חשמלי ותנור גז במשאבות חום חשמליות. מה שצריך לעשות, לפי רעיונו של גייטס, הוא לפרוס בצורה כמה שיותר רחבה אנרגיה מתחדשת. בגבולות הסבירים וההגיוניים ולוודא שאזרחים עם הכנסה נמוכה לא יועמסו כלכלית ויקרסו עקב השינויים האלו. 

ומה המטרה של ELEMENTS, הסטרט-אפ שעידו מקים? לצמצם את ה-Green Premium,להנגיש פתרונות של אנרגיות מתחדשות לאנשים הרגילים. אלו שחיים חיים רגילים ומקבלים הכנסה ממוצעת בהשוואה לשוק העבודה. ״אני עובד על הנגשת אופציות מימון מהבנקים עבור רכישות על אמצעים טכנולוגיים ירוקים. כמו התקנת לוחות סולאריים למשל (אגב, מימון הבנקים לדבר הזה כבר קיים בארץ). וגם עובד על הנגשת הלוואות מימון מחברות שונות עבור הלקוחות של אלמנטס״, אומר עידו.

למה שאני בכלל ארצה להשקיע מאות אלפי שקלים בהתקנת לוחות סולאריים, למשל?

״אם מערכת סולארית עולה 80 אלף ש״ח נניח, לרוב את תחזירי את ההשקעה תוך כמה שנים. המערכת תייצר עבורך חשמל בכל חודש ממשאב חיוני שזמין רוב היום: השמש. כבר לא תשלמי לחברת החשמל, ואחרי מספר שנים בודדות המערכת תתחיל לייצר עבורך הכנסה פאסיבית״. 

מה זאת אומרת? ״אם תשתמשי בפחות חשמל ממה שהמערכת מייצרת עבורך, תוכלי ״להזדכות״ על החשמל שלא השתמשת בו מול חברת החשמל״, מסביר עידו ועושה לי חשק לפאסט-פרוורד לעתיד.

אוקיי, ואם אני לא גרה בבית פרטי אלא בדירה שכורה, מה תוכל להציע לי?

״באלמנטס ננגיש גם פתרונות לשוכרי דירות. יש המון פתרונות אקולוגיים לבעיות והתנהלויות שונות בחיי היומיום. הלקוחות יוכלו להכניס מראש פרטים אישיים ואת מה שהם מחפשים וכך נוכל לדעת מה להנגיש ולמי. יש התקנים סולאריים קטנים למרפסות. חלונות זכוכית סולאריים, וילונות תרמיים, ועוד פתרונות שונים, ירוקים וחדשניים״.

מה לדעתך הדבר שהכי מדאיג אנשים שמודעים למשבר האקלים ולא יודעים איך לגשת לפתרון?

״כסף, לכן אני רוצה לגייס כמה שיותר אנשי הייטק לחברה. כאלו שעבדו בחברות גדולות שלא יהיו קיימות בעוד מספר שנים״.

לא יהיו קיימות?
״הן כבר לא יהיו רלוונטיות. הקליימט-טק משתלט על העולם לאט לאט. אם לא נשקיע ונשים דגש על החברות שדואגות לפיתרון שינויי האקלים, פשוט לא יישארו לנו כאלו. אפשר להרוויח הרבה כסף מכל משבר. אבל כאן יש הזדמנות גדולה לרווח כלכלי לצד אימפקט חיובי וקריטי עבור השנים הבאות״.
מגמה ירוקה בעלייה: קליימט-טק ויזמים סביבתיים

עידו פרי הוא ההפך הגמור מהסטיגמות שניסו להדביק לפעילי סביבה בעבר. לא תגידו עליו שהוא היפי, מוזר או מחבק עצים. לאט לאט יש עלייה של מושג חדש: היזם הסביבתי. מושג שטבעו אנשים שבאים מעולם ההייטק ומבינים שהעולם שם בחוץ בוער. יש אנשים שעוזבים את גוגל, כמו עידו שעזב משרה נוחה באפל עם אופציה לקריירה משגשגת בעולם ההייטק בהמשך, הכל כדי לרכז את הכישורים ומה שלמדו בתחום ששולט בעולם – כדי לשנות אותו, והפעם לטובה.

״אני מאמין שלחברות גדולות ותאגידים יש יותר השפעה על העולם״, עידו מסכם.

״לאפל יש כמעט 200 אלף עובדים, והם לא מוגבלים במיקום גאוגרפי וזמן. לעומת זאת, ממשלות כן מוגבלות במונחים האלו (השפעה גאוגרפית וקדנציה). חברות ההייטק והטכנולוגיה הן המושפעות ביותר כרגע מהשינויים הגלובליים בעולם, ויש להן את היכולת הכלכלית והטכנית לשנות סדרי עולם. הבעיה היא בחברות שלא שמות פוקוס על כדור הארץ, אלא רק על מטרות רווחיות או פוליטיות. הגענו לכאן כדי לחיות, ושכחנו מזה״.

טיפ ליזמים הסביבתיים הבאים? 

״זה הרבה יותר פשוט ממה שחושבים. קודם כל, תלמדו על התחום. תחקרו מה מושך אתכם ספציפית בתחום, ואז תשאלו שתי שאלות:

  1. מה הבעיה?
  2. מה הפיתרון?
מה אתה עשית?

״בתחילת התהליך צללתי לבעיה. משם, החלטתי מה בדיוק אני רוצה לפתור. משם חקרתי את השוק וביצעתי וולידציה – תיאום והוכחה שהבעיה שמצאתי היא אכן בעיה, שהפתרון אכן פותר אותה, ושקהל היעד אכן מתאים. הפתרון שהצעתי בתחילת הדרך שונה מהפתרון הקיים, הוא עבר שינויים וגלגולים, ואחד הטיפים החשובים שמובילים אותי הוא להתמקד בבעיה ולא להתאהב בפתרון. מאוחר יותר התחלתי לחקור ולגלות מי המשקיעים הפוטנציאליים שירצו להשקיע בפתרון שהצעתי, ועכשיו אני מתקדם עם הקמת החברה.

אני מנסה למצוא את הסקסיות שבאקטיביזם, טסלה ואפל הן דוגמאות קלאסיות למוצרים סקסיים ומושכים, אבל הם לא שמים את הערך הסביבתי בפרונט – הערך המוסף שכן יהיה למוצרים שלי. אפשר לגייס את המודלים שלהם, להעתיק אותם ולהשליך אותם על עולם האקלים״.

עקבו אחרי הפעילות החשובה של עידו פרי באינסטגרם: https://www.instagram.com/edo.perry/

Translate