בחודש האחרון נרשמו באזורים נרחבים ברחבי העולם גלי חום אדירים. כאלו שעל פי דיווחים שברו כל שיא. בעולם. אותם גלי חום על פי הדיווחים הביאו עובדים בתעשיית הטקסטיל במזרח למצבי קיצון. והדיווחים על עובדים שהתעלפו, נזקקו לטיפול רפואי ואפילו ציוד שפשוט הפסיק לעבוד מגיעים מכל רחבי העולם. אז מה זה בכלל אומר ואיך התעשייה צריכה להתייחס למצב?
בחודשים האחרונים על פי דיווחים שמגיעים מהעולם, גלי חום שוברי שיאים הכו בדרום ודרום מזרח אסיה.
על פי ה-BBC בשבועיים האחרונים גל חום אדיר פוקד את בנגלדש שם הטמפרטורות הגיעו ל-42 מעלות חום. שיא של כל הזמנים שהביא את המדינה לסגור את בתי הספר והאוניברסיטאות. וגרם ללמעלה מ-33 מיליון תלמידים וסטודנטים לחפש מחסה במקום אחר. אותו גל חום השפיע גם על מדינות שכנות כמו מינימאר. גם שם החום הגיע לשיא עם 45 מעלות ונמשך יותר משבועיים שלמים. והרשימה כמובן ממשיכה וממשיכה.
גל החום של השבועיים האחרונים הביא את ארגון UNCIEF להכריז על משבר חירום. על פי הארגון יש חשש ממשי לחייהם של מעל 243 מיליון ילדים ביבשת. ילדים שבעקבות תנאי החום הקשים נמצאים בסכנה לחלות במחלות קשות. ואף למות כתוצאה מתנאי מזג האוויר. מקרי המוות ביבשת כתוצאה ממכת חום שילשו את עצמם בחודשים האחרונים. והחשש הכבד הבא הוא גלי שריפות אדירים שיפשטו ביבשת.
אם כל זה לא הספיק, עובדי תעשיית הטקסטיל ביבשת כמובן ממשיכים לעבוד בסדנאות יזע בהם גם ככה ומראש התנאים מחפירים ומחניקים.
מגזין BOF ראיין השבוע עובד טקסטיל מהפיליפינים בשם גנה מיטלו. מיטלו עובד בייצור פריטי לבוש עבור מותגים בינלאומים באזור המפעלים במדינה. זה השוכן בקרבת העיר מנילה. בראיון סיפר כיצד תנאי העבודה במפעלים אמנם קשים ביום יום אך קשים משמעותית יותר בגלל גל החום. העובד סיפר כיצד בשבועיים האחרונים עובדים רבים במפעל סבלו מהתייבשות קיצונית. ואף נזקקו לטיפול רפואי בשל המצב. עוד תיאר כיצד בתוך המפעל חם יותר (42 מעלות) מאשר בחוץ (40 מעלות). ואיך ציוד תעשייתי אדיר ממדים פשוט בגלל התנאים הפסיק לעבוד.
התיאורים לא יפתיעו רבים שכן המפעלים בהם עובדים במזרח הם לרוב ישנים מאוד. לאורך השנים תועדו מפעלים בהם תנאי העבודה פשוט לא אנושיים. החל ממפעלים בלי מערכות מיזוג ובלי אוורור טבעי כלל. ועד למפעלים צפופים במבנים רעועים המסכנים את חייהם של הפועלים בהם. וזה מבלי לציין כי מרבית העובדים לא מקבלים את האפשרות לצאת להפסקות כלל גם לא לשתיה או שירותים.
בעוד הפגיעה הגדולה ביותר היא בעובדים, בתעשייה וכן גם במדינות המייצרות חוששים דווקא בפגיעה בייצור ועלייה בחוסר פרודוקטיביות.
על פי מחקר של אוניברסיטת קורנל מהשנה שעברה, עלייה באירועי אקלים תביא מדינות יצרניות כמו בנגלדש ומיאנמר להפסדי ענק בענף הייצוא שלהן. כך לדוגמא עוד עלייה דרמטית בטמפרטורות או לחלופין אירועי אקלים אחרים (כמו שטפונות שראינו בשנים קודמות) יביאו לירידה של 65 מיליארד דולר בהכנסות מייצוא עד 2030. בהתאם יפגעו גם מליון מקומות עבודה וזה עוד מבלי לחשב את הנזק בטווח הארוך למותגים הבינלאומיים.
נראה כי זה הרגע בו התעשייה כולה צריכה לעצור ולעשות חישוב מסלול מחדש. אם לא יהיה טיפול שורשי ומעמיק באופן בו מייצרים בקרוב מאוד לא יהיה איפה לייצר. הפגיעה לא נוגעת רק ב"ידיים העובדות" שכן גם ה"טכנולוגיה" והמכשור הכבד ניזוק מהחום ופשוט… הפסיק לעבוד.
ואם אתם חושבים שהמשבר רחוק מאיתנו, גם כאן השבוע תועדו 47 מעלות בעמיעד.
